תוכנית התקשוב הארצית של משרד החינוך

היום היה לי הכבוד להיות בהצגה של תוכנית התקשוב הארצית של משרד החינוך אשר נכחו בה , הסטודנטים של המכללה , סגל מרצים בכירים במכללה בהנהגת פרופסור דוד חן והמגמה לתקשוב בהנהלת ראש תחום גילה קורץ.
רוני דיין מפקח גף יישומי מחשב יחד עם רונית נחמיה מפקחת ארצית שניהם הציגו את תוכנית התקשוב ושמו דגש על התנהלות התוכנית והרציונל מתוכנית אשר מרתה לחזק ולקדם את השימוש בכלים הדיגטלים בבתי הספר , כדי לממש יעד זה צויידו רוב בתי ספר אשר השתתפו בתוכנית בספרים דיגיטליים, חומרי למידה וזה היה הצד הטכני,בעניין הצד הפדגוגי הם הקצו  שעות אשר הוקדשו להכשרת  רכזי תקשוב ומורים בבתי הספר , מבחינת צד הטכנולוגי , אספקת מחשבים ניידים למורים, לוחות אינטראקטיביים, מהצד הארגוני הם הסבירו על מהלך חיבור משרד הממשלה לפרוייקט.
ברצוני להתייחס דווקא לרכזי התקשוב בבתי הספר שהוא נחשב לאלמנט חשוב אשר זכה בחלק נכבד בהרצאה עליו מסתמכת רוב העבודה היישומית בשדה , זהו תפקיד אשר הופך להיות איש מקצוע מומחה בתחום חדש הנקרא,טכנולוגיות למידה

OneNote כלי ליעול עבודת המנהל והרכז

בעידן המודרני שבו הזמן הינו משאב יקר שניתן לקצר תהליכים שונים בו זמנית , אנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה אשר ההתפתחות שלה הולכת בקצב מואץ כל הזמן  . הנה הגיע העת לדעת לנהל את המידע  וליצור אינטראקציה כל הזמן,
כל אלה מחשבות אשר עלו לי בעקבות הפרזנטציה של גילה קיסלוביץ וויקי עקמי שתי עמיתות במסגרת קורס שיטות וכלי חיפוש מתקדמים ,הן הציגו את השימושים העיקריים  המיוחדים של המחברת הדיגיטלית , ומיד עלו לי עוד רעיונות לשימוש יעיל של הכלי דווקא בתחום הניהולי , הבחנתי מיד ביתרונות של הכלי אשר יכולים לעזור למנהל או רכז שכבה או מקצוע לניהול המידע וארגונו, ניתן להקצות לכל מורה חוצץ ב OneNote ולאחסן בתוכה מידע אודות כל מורה , פרטים אישיים,מפגשים, סכומי מידע , תצפיות בשיעורים ועוד' ,ניתן לתייג הערות חשובות (כמו בדילשיס) ולסנכרן אותן עם משימות ותזכורת בOutelook, ניתן לשתף האנשים המחוברים בדיון בזמן כתיבת מסמך מסויים

האם אני אדון לגורלי??

האם אנחנו אדונים לגורלנו? האם אנחנו בוראים את המציאות שלנו ?

במסגרת הקורס הערכה וטכנולוגיות ידע התבקשנו לבחור סרט ולשלב אותו בתהליך הוראה אשר ברצוננו ללמד , אני בחרתי סרט נפלא מעורר השראה ורגשות  של מוטיבציה ורצון , הסרט מראה איך כוח הרצון במצב של חוסר סיפוק ביכולתו לחולל שינויובסוף מוציאים מתוק מעז.
 

תקציר הסרט: גביע העולם של שנת 1995 היה עבור רבים בעולם קצת יותר מטורניר רוגבי מרגש. אבל לאנשיה של דרום אפריקה הייתה זו נקודת תפנית היסטורית - חוויה משותפת שעזרה לרפא את פצעי העבר ונתנה תקווה לעתיד.
כשנלסון מנדלה (מורגן פרימן) זוכה בנשיאות דרום אפריקה בתחילת שנות התשעים הוא מקבל לידיו מדינה שסועה וקרועה. מנדלה מביא עימו רוחות של שינוי ומבטיח הרבה. אפילו התומכים הנלהבים ביותר שלו מתקשים להאמין לו.

תובנות אישיות לאור הסרט

הסרט מהווה  דוגמא טובה להשראה ולכוח הרצון לתרבות ניהול אצל המנהיג או מי   שמוביל תהליכים, המבוססת על עקרון האחריות-  ואחריות כדגם חשיבה. 

    

Be     __ Do     __Have

מה שיש לי

הוא תוצאה ממה שאני עושה

ומה שאני עושה נגזר מעמדותיי

אנחנו מקשרים את נושא הסרט לנושא החדשנות ותוכנית התקשוב הליאומית

אנחנו מאמינים בשינוי, וכדי להתמודד עם השינוי יש לאמץ מחשבות חדשות מרחיקות ראות ונועזות , ללא שינוי אין צמיחה והתקדמות . לשם החדרת השינוי נדרש חשיבה חיובית ויצירתית ואפילו להתחיל מעניין פשוט , בסרט ראיתי איך נלסון מנדלה האמין שיביכולתו לאחד את העם באמצעות הספורט , הוא ידע שהמדינה שלו מפולגת מבחינה גזענית וכלכלית ומאמין שביכולתו לאחד את את העם

השינוי אשר ברצוננו לחולל נעשה בעקבות ביקורת רבה ואי שביעות רצון ממבנהו ותפקידו של ביה"ס המסורתי , אנחנו המורים מוטלת עלינו האחריות בעיצוב דור העתיד ובכך עלינו ליצור קהילת מורים חדשנית .

שאלות שאני מעדיפה לשאול את עצמינו אחרי הצפייה בסרט:

1. אילו תובנות הגעתי מתוך הצפייה בסרט.
2. אילו דפוסי התנהגות בכוונתי להתחיל ליישם לאור הצפייה בסרט .

                                                                 צפייה מהנה

איים של חדשנות

איים של חדשניות - הזדמנויות ואיומים העומדים בפני יישום יעיל של חידושים טכנולוגיים .
זהו שם המאמר של יורם עשת אלקלעי ואורית אבידב אונגר האוניברסיטה הפתוחה אשר פורסם באפריל 2011   
המאמר מביא השוואות מפורטות בין שני דגמים בהיבט של פרמטרים של שינוי ארגוני בהקשר של הטמעת טכנולוגיה מתוקשבת .
יצירת איים של חדשנות נוצר בשתי דרכים מרכזיות :

•  החלטות הבאות כיוזמות של הנהלת הארגון (top-down)
• החלטות מקומיות (bottom-up) מתוך הארגון המובלות על ידי מורים נלהבים בארגון המובילים יוזמות חדשניות.

שאלות רבות עלו בדעתי בעקבות המאמרבנושא התפתחות מקצועית בקרב מורים והכשרתם כסוכני שינוי בבתי הספר למשל  תהיתי לגבי הדרכים בהם יוכלו אותם מורים להפיץ את הידע שנצבר בבית הספר וכיצד תורם הידע לקידום של מסגרות שונות ותהליכים בחינוך ? צריך לברר כיצד תורם ידע חדש לקידום ההוראה ולהנעת תהליכי שינוי בתחומים הרצויים .
אני תמיד האמנתי שהכשרת קבוצת אנשים במטרת קידום תהליך ההוראה ולהנעת תהליכי שינוי , משום ש איכות המורים מושפעת מכמה גורמים וביניהם היכולת ללמוד ולהשתנות כחלק מתהליך של השינוי במערכת והיכולת לתרגם ידע שרכשו ולהפוכו ליעיל בתהליכי שינוי ( חן 1995, 1998).
מנקודת המבט שלי אני רואה שהכל עניין של שיתופיות של הידע הנרכש, כדי להפוך את זה כתרבות של שינוי בבית הספר צריכה להיות רמת השיתופיות של הידע מאוד גבוהה ובכך תהפוך למקור של חדשנות חינוכית בכלל וחדשנות טכנולוגית בפרט.