יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

ספרים דיגטלים


משרד החינוך מבקש להודיע כחלק מהתוכנית הליאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה21" ובמסגרת המהלכים בתחום התוכן הדיגטלי החינוכי הוחלט לצאת למהלך שמטרתו לייצר בתוך חמש שנים חלופה לספרי הלימוד המודפסים , וזאת באמצעות יצירת גרסה דיגיטלית לספרים אלו.
החל משנת הלימודים תשע"ג משרד החינוך לא יאשר ספר לימוד שלא כולל ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית, ספרי הלימוד יוצעו למכירה בשני אופנים : ספר מודפס כולל גרסה דיגיטלית או גרסה דיגיטלית בלבד במחיר של 60% לכל היותר ממחיר הספר המודפס .
לדעתי מהלך זה עשוי לזרז את תהליך התקשוב בבתי הספר , הוא גם יחזק את הקוראים הדיגיטליים ויבסס תרבות חדשית מסוג זה  וגם אחזק את ההסתמכות על רשת האינטרנט כמשאב חשוב לצורך למידה .

יום שישי, 26 באוגוסט 2011

סביבה חוץ כיתתית כמצע ללמידה

 סביבה חוץ כיתתית

סביבת הלימוד החוץ כיתתית היא הסביבה הממשית , האמיתית , האותנטית שבה תהליך הלמידה הטבעי יכול להתרחש (או לפחות להתחיל ) . לאור זאת , חשוב לציין ששילוב סביבת הלימוד החוץ כיתתית בבית הספר אינו קשור לגיוון דרכי הוראה או העשרה בדרך כלל , אבל זהו תנאי מהותי בתהליך הלמידה של למידה טובה . לשילוב סביבת למידה חוץ כיתתית בלימודי מדע וטכנולוגיה יש חשיבות מיוחדת לאור התפיסה המאפיינת את החינוך המדעי והטכנולוגי ( תפיסת העולם של מדע וטכנולוגיה לכל. תפיסה זו מציבה בפני אנשי החינוך המדעי הטכנולוגי את האתגר הגדול של קירוב הוראת המדע והטכנולוגיה לכל או למרבית התלמידים . ובמילים אחרות , להפוך את המדע והטכנולוגיה לנושאים רלוונטיים לעולמם של הילדים .
 
שיטת הלימוד וחומרי הלמידה המתאימים לסביבת הלימוד החוץ כיתתית
כפי שצוין כודם , המטרה העיקרית של הפעילות בסביבת הלימוד החוץ כיתתית היא מפגש עם תופעות ומושגים באמצעות אינטראקציה ישירה של הלומדים עם האובייקט הנלמד . לכן אסטרטגיות הוראה- למידה וחומרי הלמידה צריכים לנתב את הלומדים להשגת מטרה זו . הניסיון הרב שנצבר בתחום זה מלמד שלמידה שיתופית בחוליות קטנות באמצעות תיווך מורה בשילוב פעילות בדפי עבודה המנתבים את הלומדים לאינטראקציה עם התופעה הנלמדת , תורמת ללמידה טובה יותר . המורה עובר בין חוליות העבודה , מעורר עניין וסקרנות , מעלה שאלות לחידוד החשיבה , מסייע בפתרון בעיות , מאזין לשיחה בין חברי החוליה ומכוון את תהליך הלמידה בהתאם לצרכים . בתום שלב הלמידה השיתופית חשוב לערוך סיכום קצר של הממצאים כדי לוודא שאכן הושגו מטרות הפעילות ושכל הלומדים אכן ראו וחקרו את מה שהיו אמורים לחקור .





כיצד לשלב  את הפעילות החוץ כיתתית ברצף הלמידה הכולל

השיעור החוץ כיתתי מושתת על למידת חקר בדומה לשיעור במעבדה . אולם בניגוד לסביבה ה"סטרילית" של חדר המדעים, השיעור מתקיים ב"מעבדה האותנטית", בסביבה הממשית שבה אנו חיים . ההשוואה בין הפעילות החוץ כיתתית לבין הפעילות במעבדה חשובה לא רק בגלל הדמיון בשיטת העבודה בשיעור החוץ כיתתי, אלא גם כך שאת השיעור החוץ כיתתי יש למקם באופן מדויק ברצף ההוראה –למידה בדומה לאופן שבו מחליטים המורים היכן בדיוק תשתלב פעילות מעבדה זו או אחרת ברצף ההוראה למידה . מאחר שמטרתה העיקרית של הפעילות החוץ כיתתית היא להפגיש את הלומדים עם תופעות ותהליכחם במקום התרחשותם , מומלץ לקיימה בשלבים המוקדמים של רצף ההוראה – למידה , באופן שהרצף יתפתח בהדרגה מן המוחשי אל המופשט. במידה שמטרת השיעור החוץ יתתי היא פתיחת נושא חדש באמצעות העלאת שאלות אותנטיות של לומדים אפשר בהחלט לערוך פעילות זו כשיעור ראשון הפותח את רצף הוראת התכנית . אך במידה שמטרת השיעור היא הבניית מושג או מיומנות יש להקדים לשלבה .

יום רביעי, 10 באוגוסט 2011

הערכת סביבת למידה מערת העיקול


הקישור לסביבה : מערכת העיקול

מבוא : בחרתי בסביבה ספציפית זו כי  נראתה בעיני סביבה טובה, שימושית  ומצאתי  שזו הזדמנות טובה על מנת להעריך את השערתי ,על פי  שבעת הקריטריונים ולאחר מכן מיפוי המימד הפדגוגי על פי קלי ושמיר 
הערכה על פי שבעה קריטריונים

תוכן נכון ומובן- אמינות, בהירות, תמציתיות
שלמות התוכן-כולל דיוק וכיסוי
פרסונליזציה
אבטחה- דיסקרטיות בנתונים
ניווט- ארגון החומר
אינטר אקטיביות – אפשרות תקשורת, שאלות, עזרה, מערכות פידבק
עיצוב הממשק – עקביות, מבנה המידע, עיצוב, ארגון
התוכן נכון נאמן כי הוא מסתמך על מקורות אקדמיים מאפשר מעקב סדיר של המשימות
  
התוכן הוא כמעט מושלם א. יש  מונחון המסביר כל המונחים  הקשורים ליחידת הלימוד
ב.קישורים + משימה "חומר למחשבה"
ג מבחן עצמי בסוף הפעילות אשר נותן משוב מיידי
התלמיד יוכל לבחור את קצב הלמידה שלו בכך שהוא בוחר את המשימה שהוא מעוניין בה אפילו אם הוא רוצה ללמוד על הנושאים בהרחבה.
אמנם בסוף היחידה יש מבחן  והתלמיד מקבל משוב מיידי , אבל התרגול כולל השגיאות לא ברור איפה זה נשמר .
בפעילות  הלימודית יש הצעה  לפעילויות אחת שבעיקר היא גרירת תכנים וסידור מידע ותמונות והניווט בחומר הוא קל ופשוט
הפעילות בהירה מבחינת הוראה , המטלות מובנות , התלמיד מקבל משוב מיידי בזמן סיום תהליך התרגול .
הסביבה בנויה  בצורה ידידותית ומאורגנת, לכאורה לא ניתן לזהות את קהל היעד, סביבה קלה יפה  ונוחה,
הסביבה נגישה בכך שהיא מתייחסת לסוגים שונים של לקויי למידה 




הערכה עפ"י המחוון של קלי ושמיר:
 

הסבר
אפיון נמוך
אפיון בינוני
אפיון גבוה
מימד
הסביבה מספקת
אנימציה,ויזואליזציה ,למידה מסתעפת ,


X
ניצול  הערך הטכנולוגי
התלמיד לא חושב באופן אקטיבי על המידע הזמין ביחידה

X

רמת חשיבה נדרשת
כל תלמיד לומד באופן עצמאי ובודד  
X


מידת השיתופיות
התכנים קרובים לעולמו של הילד למשל חישוב תפריט אישי של אוכל , הסקת מסקנות, השוואת תוצאות .

X

קירוב התכנים לעולם הלומד
ישנו תוצר אחיד וסגור, מיון נתונים בטבלה והשוואת תוצאות, איו הכוונה לביטוי אישי ולתוצר פתוח .
X


הכוונה לתוצרים עשירים
התלמיד מקבל משוב מידי, ההערכה היא מסכמת ואינה מלווה את תהליך הלמידה .
X


הערכה שזורה


מסקנות
 ניתן להבין כי המחוון  על פי Feyziog  & Büyüközkan, Ruan  הוא  טכני בעיקר ומתאים באופן כללי לכל אתר אינטרנט האמור להיות יעיל ושמיש  usable    
לעומת המחוון של ענבל-שמיר וקלי מתייחס להביט  הפדגוגי של  פעילות לימודית מתוקשבת.המבוסס על פי שיקפת עולם קונסטרוקטוביסטי (חברתי)

יום שני, 1 באוגוסט 2011

פיתוח חשיבה וחשיבה מסדר גבוהה ומה שביניהם

פיתוח חשיבה , חשיבה מסדר גבוה אלה מושגים אשר חוזרים על עצמם כמעט בכל הקורסים שלנו לאורך השנה.
הוראת חשיבה מסדר גבוה נחשבת כמטרה חשובה בתוכנית הלימודים , תוכנית הלעמודים העכשווית מדגישה את הצורך בפיתוח חשיבה מסדר גבוהלכלל התלמידים.
ענת זוהר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד חינוך, פרסה ספרים ומאמרים רבים העוסקים במעבר מהוראה שעיקרה מסירת מידע להוראה שעיקרה חקר ופיתוח חשיבה
לאחר שקראתי את המאמרים שלה בנושא התחזקו בי תחושות אשר קיימות בי ואשר לוו אותי לאורך הזמן שנהייתי בו מורה , זה שההוראה היא אמצעי ולא מטרה , אנו לומדים לא בגלל שזה חשוב אלא כי ישנה תועלת בדבר, הגישה החדשה שהציגה אותה ענת זוהר היא טיפוח מיומנויות חשיבה אשר מדברת על מעבר משינון ותרגול כלים נוקשים בלמידה המדגישה חשיבה והבנה מעמיקה , ניתוב הלומדים לקבוצות דיון, שיהיו פעילים וישתתפו בקבוצות חשיבה שיש בהם ניתוח , קבלת החלטות , העלאת השערות, עריכת השוואה תוך נתינת מקום לחילוקי דעות , עבוד נתונים והסקת נתונים .