פוסט מסכם

התלבטתי מאוד מה לכתוב ואיך לסכם , במה להתחיל והנה עלה לי רעיון , אני אספר את הסיפור שלי ואנסה לתאר מה עבר עלי ברגע זה .התקשיתי לכתוב מילים ותובנות לתהליך סיום , אני לא רואה שהרהורים ומחשבות שלי אשר פרסמתי , הגעתי להחלטה עם עצמי שאני אכן אמשיך לפרסם בבלוג שלי כי קשה לי לוותר על המקום הזה האישי שאני יצרתי , שמאפשר לי לכתוב באופן "חופשי" מקום שמאפשר לי לדווח על תובנות שלי בעקבות הקורסים השונים שאני למדתי במהלך התואר "פריצות דרך חדשות" , נושאים מעניינים אשר רציתי לשתף ולחלוק איתם.

כמו בכל דבר חשתי אותו במהלך לימודי במכללה , הליווי המקצועי והתמיכה הנפשית אשר מספקים לנו , דבר זה התבטא במפגשים מקדימים לפני תחילת הלימודים , דף 4A במבחנים, מפגשים אישיים אשר זכינו ברוב הקורסים באדיבות כלל המרצים וכאן אני רוצה להדגיש את המפגש הראשון שערכה לנו דר' גילה קורץ ובהשתתפות פרופ' דוד חן ודר' שרה שדה ודר' אלון הסגל , במפגש זה  היתה הפעם הראשונה ששמעתי על הבלוג בצורה מורחבת וממוקדת ואני זוכרת עד כמה התלהבתי מהעניין וברגע זה אמרה לנו גילה "אל תדאגו יהיה לכם בלוג משלכם אנחנו נעבוד על זה ביחד נלווה אותכם"  .

וכך נולדה חלקת אלוהים הקטנה שלי "הבלוג של סואר"  שמאוד אהבתי לשמור ולטפח ולעצב מדי שבוע , היו לי הרבה התלבטויות : האם לשמור את העיצוב או לא, איזה ג'אדטים לשלב, על איזה נושאים אכתוב , וכך  לאור עובדות אלה "נולדו" רוב הפוסטים שלי בבלוג , וכפרחי טכנולוגיה אני לא רואה שתהליך ההכשרה שלי יהיה מושלם מבלי לעבור חווית  הכתיבה בבלוג כי הוא ממחיש ומיישם את רוב המיומנויות אשר למדנו במהלך הלימודים  , למידה אמיתית ,הבנייה של ידע, למידה קונסטרוקטיביסטית , מיומנויות טכנולוגיות ,למידה שיתופית , מיומנויות המאה ה-21  אלה שמות אחרים של בלוג .

היום אני חושבת על היתרונות שבכתיבת הבלוג ועל השפעתה  של הכתיבה בו על גיבוש תפיסת התפקיד ועיצוב הזהות המקצועית  .

מערכת החינוך במדינת ישראל

ביקורת על המאמר של פרופ'  עמי וולנסקי: מערכת החינוך במדינת ישראל

מאמר זה סוקר את התהליכים השונים של מערכת החינוך משלב החינוך הטרום גן הילדים ועוד שלב החינוך הגבוה תוך עמידה על הסתירות המורכבות והחולשות של המערכת כמו גם האתגרים המרכזיים בפינה היא ניצבת בכל אחד משלבי החינוך , אתגר חשוב ובולט הוא העדר הביקושים למקצוע ההוראה , הפגיעה המצטברת במעמד המורה .

האתגר השני , מדיניות הסטנדרטיזציה במערכת החינוך אשר הייתה לאורך כל שנותיה של המדינה סביב בחינות הבגרות בתום12 שנות לימוד , ברצוני להרחיב את נקודה זו תוך התמקדות בשיטות ההערכה והמדידה השוררת במערכת ובבתי הספר .

אנו חיים במציאות שרוב בתי הספר עוברים שינויים מהותיים , מדי שנה מקדישים כוחות ומשאבים לבניית תוכניות לימודים וזה ברוב המקרים נובע כתוצאה מתחושת אי שביעות הרצון והביקורת הנשמעת בבתי הספר אשר באות לידי ביטוי בכמה עובדות :

·         מספר המקצועות ותחומי התוכן אשר נדרשים התלמידים ללמוד נחשב גדול מדי .

·         מבנה הלימודים ושיטות ההערכה משפיעים על דרכי ההוראה בבית הספר , המורה נאלץ ללמד על פי השיטות המסורתיות ובסגנון שהוא ברובו פרונטאלי ,

·         דרכי ההערכה המסכמות( מיצ"ב) או בחינות הבגרות או שאר המבחנים הבינלאומיים אשר נבחנים בהם התלמידים במהלך שנות הלימודים הן ריכוזיות ודומיננטיות ומשפיעות גם כן על שיטות ההוראה , על תפקיד בית הספר ועיצוב דמות הבוגר החי במאה ה-21.

המורים הפכו להיות מתוסכלים יותר,  מתקשים לעניין ולרתק או אפילו יותר גרוע מזה הם לא מגוונים בשיטות ההוראה ובמיוחד סביבות מתוקשבות או כלים מתוקשבים בעלים פוטנציאל גבוה אשר מפתחים מיומנויות חשובות  ומיומנויות של המאה ה-21 במיוחד .

בהרצאתו של פרופ' עמי בנושא  מגמות שינוי בעולם החינוך  , נשאלת השאלה איפה ישראל מל זה , נאמרו שנח מושגי מפתח בתכנון הלימודים והם :

  Engagement להפוך את התלמידים למעורבים – הם חלק מהתהליך.

Challenges – לאתגר, באמצעות רעיונות מעניינים, עיסוק בחומרי ידע רלוונטים.

    אני מאמינה שהם יחד עם טכנולוגיות הידע  הם סוכני השינוי אשר יביאו לשינוי האמיתי ויזרזו בהקמת מערכת חינוך עתידית המאפשרת צמיחה אישית כערך ואינטליגנציות מרובות  ולמידה אתגרית

בהכללה: תנו להם כלים ללמידה – זוהי ההגדרה הכללית. המציאות משתנה במהירות. הקניית כלים ללמידה מאפשרת  פרנסה עתידית.

הילקוט הדיגיטלי - מטח

השנה אנו בבית ספר אלראזי באקה אלגרבייה מקדישים כוחות רבים ומשאבים לתכנית לימודים חדשנית בכתות ה' , שעיקרה שינוי דרכי ההוראה וההערכה , השינוי נעשה בעקבות ביקורת רבה ואי שבביעות רצון ממבנהו ותפקידו של ביה"ס המסורתי ביקורת הנשמעת מכל המעורבים במערכת החינוך בישראל  ובאה לידי ביטוי בחוזר המנכ"ל בנקודות שהתייחסו במספר המקצועות שהתלמיד נדרש ללמוד שהוא גדול מדי, אפשרויות הבחירה מצומצמות, שיטות ההערכה הן דומיננטיות וריכוזיות ומשפיעות על שיטות ההוראה ועל דרכי הלימוד .השמרנות הזו שסובל ממנה בית הספר גרמה שהמורה יהיה מתוסכל ומתקשה לעניין לרתק להקשיב , כאשר נמצאים בכתה 30-40 תלמידים בעלי פוטנציאל ורצונות שונים הנמצאים בשיא האנרגיות שלהם.לפיכך החלטנו לעשות שינוי בשיטת הלימוד בחלק מן המקצועות בשלב זה רק בכיתות ה' ובחלק מן המקצועות.התוכנית החדשה נקראת "ילקוט הדיגיטלי " מבית מטח הילקוט הדיגיטלי מספק מענה כולל לתהליך ההוראה, הלמידה וההערכה. באמצעות הילקוט הדיגיטלי יכול התלמיד לגשת אל כל ספרי הלימוד, לפתור תרגילים ושיעורי בית, לבצע פרויקטי חקר, להאזין להרצאות ועוד. למורה מספק הילקוט מערכת ניהול למידה מתקדמת המאפשרת לו לשייך משימות לתלמידים, לקבל משוב אוטומטי על ביצועיהם ולעקוב אחר התקדמותם.,מערכת הילקוט הדיגיטלי היא מערכת לניהול תוכן ולמידה והערכה המאפשרת סביבה  למידה אישית לתלמיד  הנגישה לו מכל מקום ומכל זמן , הילקוט כולל ספרי לימוד דיגיטליים עדכניים(הוא מכיל את כל ספרי הלימוד של בית הספר היסודי והעל יסודי)ספרי דעת ומערך כלים להבנת החומר הנלמד(מטח המרכז לטכנולוגיה חינוכית)

בנוסף, כולל קישורים לפריטי מידע עשירים בתוכן מדיה כמו סרטוני וידאו , הרצאות מוקלטות, תמונת, קבצי קול ,מפות אינטראקטיביות ומעבדות למיניהם .

הכנסת הילקוט הדיגיטלי לבית הספר מהווה שינוי משמעותי ואפילו שינוי מסדר שני בבית הספר (סמואל ,1996), תהליך הטמעת הילקוט הדיגיטלי בקרב מורים שונה משאר התוכנות הפדגוגיות ששולבו בתוכנית הלימודים או בתחום המינהל הבית ספרי משנת תשס"ט ( הקמת בית הספר) כל מורי בית הספר עובדים עם התוכנית .

עולם ומלואו- על משחקים לימודיים

במסגרת הקורס שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים התמקדנו במיוחד במשחקים לימודיים מתוקשבים , הכרנו תיאוריות מוטיבציה ,מושגים ועקרונות ודמויות משמעותיות ולמדנו לדבר בשפה מקצועית .

בחנו ביחד המון משחקים מתוקשבים והתנסינו בפיתוח תכנים בעזרת מחוללים ולבסוף ניסינו עם תלמידים בשדה .

התהליך של פיתוח משחקים לימודיים דומה לתהליך הפיתוח של כל חומר לימודי אחר פלוס מאפיינים ייחודיים :

·         ניתוח:מתמקד בסקר צרכים , אמצעים , מגבלות ואילוצים  של אוכלוסיית היעד.

·         תכנון: הגדרת התוכן ובחירת סוג המשחק ואפיונו , היצירתיות באה לידי ביטוי בשלב זה וגם יוצרים חוקים להגברת המוטיבציה ויעילות .

·         פיתוח: מכינים גרסת ניסוי ,חומרים וחוקים .

·         יישום :שלב זה מחולק לשני תת שלבים ניסוי: אשר יהיה בצורות או עצמי או מדגם מאוכלוסיית היעד או אוכלוסיית היעד, והשלב השני : מעקב ותיעוד באמצעות כלים שונים , תצפית , ראיונות ושאלונים.

·         הערכה: הערכה מעצבת , סיכום וניתוח הממצאים , מה פועל ומה לא מתאים, תיקונים ושיפורים , מבנה, חוקים ותכנים.

מערכת החינוך בפינלנד

בשנות  התשעים נערכה רפורמה חינוכית בפינלנד במטרה לשפר את רמת החינוך ולייעל את המערכת , לספק הזדמנויות שוות לכל האוכלוסייה ולצמצם פערים לימודיים חברתיים והחשוב בעיניי להרחיב את הגמישות במערכת והבחירה האישית לתלמידים , הדבר שסובלת ממנו מערכת החינוך שלנו .

בעקבות הסרט ראינו את עקרונות הרפורמה ותהליך יישומה אשר בעקבותיה הפכה פינלנד לאחת המדינות המובילות בעולם בהישגים לימודיים  ומובילה בתחום תעשיות ההייטק .

עלו בסרט נתונים אודות ההישגים של העם הפיני במערכת החינוך, התלמידים הפינים הגיעו למקום הראשון במבחני ההישגים הבינלאומיים PIZA במתמטיקה, הבנת הנקרא ובמדע . נציגים רבים ביקרו שם כדי לבדוק מה הפינים עושים. אני אתייחס למדיניות החינוך בקצרה .

·         חינוך בבי"ס יסודי הוא חובה ומתחיל מגיל 7  ומסתיים בגיל 16 והוא חינמי גם.

·         רוב בתי הספר היסודיים והתיכוניים מוחזקים ע"י העיריות או המחוזות , הם הוגדרו בחברה מידענית כלומר מוסדות החינוך צוידו במחשבים וחוברו לרשתות מידע .

·         בלימוד שפה התלמידים לומדים שתי שפות בנוסף לשפת אם ויש להם אפשרות לבחור אחת מתוך שתי האפשרויות .

·         בחינוך המתמטי ובמדעי הטבע התלמידים בוחרים נושאים אלה בבית הספר .

·         המורים חויבו בקבלת תואר אקדמי (מ.א.) בתחום אותו הוא מלמד ותנאי עבודה למורים טובים מאוד.

המפתח לחינוך מוצלח בפינלנד הוא ההשקעה האישית בתלמידים והמורים ,ישנם הרבה השקעה ,יחס אישי .בין תלמידים ההורים והמורים  נרקמה מערכת יחסים אשר מושתת על יחסי אמון , שיטות הלימוד מגוונות מתוך הסרט שיטות אשר מעודדות חשיבה וחקר , עבודה שיתופית ועבודה בקבוצות ,  לא מעט מחקרים אשר הראו כי למידה קבוצתית תורמת לאווירה חיובית  ומשפרת את ההערכה העצמית והתחושה האישית של התלמיד  .

חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי

זהו מאמר העוסק בחידושים מהותיים בחינוך צ'אנג מציג פרדיגמה חדשה , הוא קרא לזה משולש בגלל שהוא תהליך משולש המורכב מפיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל הלומדים . הוא ציין שלושה מרכיבים בתהליך זה :

גלובליזציה:העברה, פיתוח ערכים ,ידע, טכנולוגיה , כלכלה , חברה תרבות, לימוד ונורמות התנהגות בין המדינה וכל זאת בעזרת רשת תקשורת גלובלית (האינטרנט ,ערכת אלקטרונית כלל עולמיות  .

לוקליזציה: העברה, סיגול, ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות קשורות מההקשרים המקומיים ואליהם. ללוקליזציה משמעות כפולה: ראשית, המשמעות יכולה להיות סיגול של כל הערכים הקשורים החיצוניים, היזמות והנורמות כדי שיתנו  מענה לצרכים המקומיים ברמת החברה, הקהילה או המקום; שנית, המשמעות יכולה להיות שיפור ערכים מקומיים, נורמות, דאגות, רלוונטיות, השתתפות ומעורבות ביזמות ובפעולות קשורות.  

אינדיבידואליזציה :העברה, פיתוח ערכים, ידע טכנולוגי ונורמות כדי לענות  על צרכי הפרט ואישיותו , מטרתה של ההתאמה האישית היא להביא ידי מירב המוטיבציה , היוזמה והיצירתיות של התלמידים ומורים בחינוך , בהוראה והלמידה דרך אמצעים שונים כגון יעדי למידה שיטות הוראה שונות ועוד .

בהמשך המאמר צ'אנג משווה בין הפרדיגמה המסורתית והפרדיגמה החדשה מתוך השוואה זו אני הבחנתי בין השיטות  הקיימות במערכת החינוך ובאפשרויות הטמונות בהן למשל למדתי כי קיימת אפשרות אחרת שיכולה להיות מותאמת לפרט , הן מצד התלמיד , פרדיגמה זו מציעה הגמשה עצמית אצל התלמיד והן מצד המורה פוטנציאל ותכונות משלו וכל מורה יכול ללמוד סגנון שונה כדי לממש את מירב תרומתו .

במסגרת הקורס מדיניות בחינוך נחשפנו לרפורמות שונות אשר מרביתן שואפות לבתי ספר אפקטיביים , המעבר לבתי ספר בניהול עצמי אשר הדגש בהו הוא על תכנון פיתוח בבית הספר והבטחה של איכות ההוראה , בתי ספר בניהול עצמי נחשב לאחת המגמות הבין לאומיות הבולטות לרפורמה בחינוך (צ'אנג, 2000), והיא מדגישה ביזור ברמת בית הספר כאמצעי עיקרי לקדם קבלת החלטות אפקטיבית , שיפור תהליכים פנימיים ושימוש במשאבים בהוראה ובלמידה כדי לענות על צורכי החינוך הייחודיים של כל בית ספר.

היותי ואני מתמחה במגמת תקשוב ולמידה רוצה להתייחס במיוחד על טכנולוגיות המידע המאפשרות גלובליזציה , הרבה מחקרים הראו את הבעייתיות של המורים  וחוסר שליטתם בכלים אלה וחוסר מודעות לפוטנציאל הגלום בהם  וטכנולוגיות כסוכני שינוי  בבית הספר . אמנם תוכנית התקשוב הציעה תוכניות לימודים חדשניות ומסגרות מתאימות להכשרת המורים  ולהפוך אותם למורים נבונים בשילוב טכנולוגיות חדשניות מגוונות אשר יהפכו את הלמידה לרלוונטית  , אין ספק שדבר זה מצריך ניסוח  ושינוי שח חלק מהמטרות  אשר מציב המטה במשרד החינוך

אם אנחנו חושבים עמוק קצת בכל תקופה והאיומים של הגלובליזציה נגלה שאנחנו חיים בתוך העולם הזה ,החשיפה שלנו לעולם האינטרנט והשימוש היומי בו  וגם ברשתות החברתיות למיניהן . לדעתי לרובנו קרה שינוי תפיסה לגבי הערכים והתנהגויות בהתאם לעידן החדש מבלי שזה יפגע בערכים המסורתיים אשר מייחדים אותנו ומבלי לפגוע בעוד פינות חשובות בחיינו , במילים אחרות אני מאמינה שעלינו לדאוג לחנך את הדור חדש אשר יהיה מסוגל לתפקד בעולם גדוש של תקשוב ונהיה אקטיביים במידה רבה בתוך העולם הגלובלי  אשר הולך ונהיה  מצומצם  יותר מתוך טענה שאנחנו לא חייבים לקבל ו"לקנות" את  כל הערכים והתכנים  המוצעים על ידי החברה החדשה אלא לדעת לשאוב את המתאים עבורנו שביכולתו למתן את תפקודנו המיטבי בעולם הזה .   

יונת דואר

ברגע שהתבשרנו  על יישום חדש שמקדים את זמנו אשר לפיו אפשר משרד החינוך לנו אוכלוסיית המורים שם משתמש וסיסמה לכתובת דוא"ל ארגוני של המשרד שבו כל המורים מחוברים וקראו לזה  "יונת דואר ".

כמורה למדע וטכנולוגיה ומתמחה בתקשוב עצם השם יונת דואר הרגיע אותי שילוב שתי מילים כאשר החלק הראשון של המלה מתאר בעל חיים שהוא מרכיב חיי וחלקו השני דומם ,כמו חיבור של הטבע והטכנולוגיה ,שני תחומים שייכים לתחום הדעת שלי מדע וטכנולוגיה .

והנה עוד פלטפורמה חשובה העומדת ברשות המורים במטרה להטמיע את עקרונות תכנית התקשוב הלאומית  להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 . יתר על כך זהו פרויקט ירוק באמצעותו אנו חוסכים כמויות של נייר ושומרים על הצמחייה ומצילים את יערות הגשם, התקשורת תתקיים בדרך אלקטרונית ויעילה יותר .

המערכת  כוללת תיבת דואר בנפח עצום של 10GB הכוללת אנטי וירוס ואנטי ספאם , אלפון כתובת ארגוני של כל עובדי הוראה, רשומות תפוצה ייעודית ומגוון רחב של קבוצות יצירה , עריכה ושיתוף מסמכים באמצעות Office web Apps   אפשרות סנכרון לטלפון הנייד לזמינות תמידיתDisk On Key וירטואלי פרטי ביונת דואר בנפח של 25GB המאפשר אחסון ,גיבוי ושיתוף קבצים.