פדגוגיה וטכנולוגיה- מי מכשכש בזנבו של מי ?

במאמר של גבריאל סלומון שבו הוצג נושא חשוב לדעתי וכן הוא מאפיין את העידן שאנחנו נמצאים בו .
הרעיון שהוצג במאמר ואני כן מסכימה איתו זה שבעולם הפוסט מודרני אשר בו הידע מוצף ומוכפל במהירות עצומה ולכן הוא מתיישן במהירות , עולם זה מתאפיין בניכור חברתי וטכנולוגיה מתקדמת, עולם מטואליסטית .
הפדגוגיה הסמכותית יודעת הכל הפדגוגיה של העברת ידע ששלטה בחינוך אז לעומת הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית שבה בונים ידע כלומר הופכים את המידע לידע דרך עבודות החקר הפעלת משימות ברמת חשיבה גבוהה יותר מעבר לידע והבנה.
סולון גורס כי דמות הבוגר העתידי אמור להיות מסוגל לתפקד בסביבתו החברתית והכלכלית ולתרום לסביבה זו ולחוש אחריות ערכית ומוסרית.
המאמר מציג רעיון נוסף לגבי בתי ספר מתוקשבים , ישנן בתי ספר מתוקשבים אשר השימוש במחשב בהם מוצלח ויש את "נגררי מחשוב" , סולומון טוען כי הדבר מאוד נוקשה וברור בעיניו הוא מקטרג את בתיהספר לפי "שחור או לבן" .
מנסיון שלי בבית הספר שאני עובדת בו שהוא נחשב לבי"ס מתוקשב ברמה גבוהה, אני יכולה לומר בהחלט שבכדע לשפוט אם הוא מוצלח תקשוב או לא צריך להיות שינוי פדגוגי , צריך שהמחשב ישמש ככלי פדגוגי וזה בהחלט תהליך עד  שהמורים מפנימים את הרעיון ויתחילו לפעול נכון וישנו את דרכי ההוראה .

WIKI כסביבת לימודים מתוקשבת

סביבת לימוד ונושא הלמידה של הסביבה המתוקשבת

הסביבה הלימודית המתוקשבת  שבחרנו היא - siteswiki אשר מבוססת על טכנולוגית הויקי. סביבה זו שייכת למחלקת הכלים השיתופיים ברשת תחת הכותרת ווב-2. הכלי מאפשר יצירת מידע שיתופי בשיתופיות עם קבוצת משתמשים. הויקי הוא מצבור דפי ווב באתר ייעודי שניתנת בהם הרשאה בעריכה להוספה ולהשמטה לכל משתתף בו.

מטרות הלמידה בסביבת העבודה המתוקשבת

1. הצגת המידע בדרך בהירה ומשכנעת והפצתו:התלמיד יעצב את המידע שברשותו בהתחשב בנמענים (משתמשים) כך שיהיה נגיש, ברור ומשכנע . בסופו של דבר התוצרים יהיו מגוונים והם פרי עבודת צוות שלא שייכים לאף אחד.
2. שיתופיות בהבניית ידע זהו שם המשחק , ויש לציין כי השיתופיות היא לא רק בתוצר אלא בתהליך  וגם בהערכה שהוא מרכיב חשוב בלמידה .
3. יצירת גירוי ועניין של התלמיד בלימודי מדעים.
4. רכישת מיומנויות לימודיות אצל התלמיד :עבודת מחקר, שאלת שאלות , איסוף חומר ועיבודו תוך כדי התמקדות בשאלת חקר ובעבודה יחידנית או בזוגות או יותר .
5. רכישת מיומנויות בתחום המחשב, עבודה עם מאגרי מידע, אינטרנט  ועוד..
6. בעיקרו של דבר – שיטת הלמידה החדשה היא התנסותית , חווייתית , לא שגרתית ומעניינת יותר, המורה הופך יותר ויותר למנחה שנותן כלים וחושף את הילדים למירב האמצעים ומקורות המידע  .

מדוע נדרשת סביבה דיגיטאלית לתוצרים אלו:

הסביבה נוחה לשימוש, אין צורך בידע קודם או בהבנה בהקמת אתרי אינטרנט. לכל ילד ישמקום להביע את עצמו בדף אינטרנטי אישי בדרכים מגוונות (תמונות, קישורים, מצגות, סרטונים ועוד). מסגרת הויקי מאפשרת קשר ישיר בין התלמיד לבין המורים המקצועייםהשונים המלמדים את התלמיד ויכולת להגיב באופן שוטף וכן קשר ישיר בין התלמידים לביןעצמם. מערכת הויקי מאפשרת שמירה נוחה של עבודות ומצגות שנעשו על ידי התלמידים לאורךהשנה ובאמצעותה ניתן להציג פורטפוליו של עבודות התלמידים. מסגרת הויקי מאפשרת הוראהמותאמת אשר מוכלות בה רמות למידה שונות. כלי זה מאפשר את ההוראה הדיפרנציאליתההכרחית בכיתות הקטנות.

• רמת שיתופיות הנדרשת בפעילות באה לידי ביטוי :

1. שיתופיות בתוצר
2. שיתופיות בתהליך
3. שיתופיות בהערכה

• ניתן להשתמש בויקי למתן מטלה שיתופית כמו למשל להעלות מאגר מידע כיתתי בנושא לימודיבמקצוע מסוים. העבודה יכולה להיות משימת חקר שבה כל תלמיד תורם את חלקו למאגרהמידע. תלמידים בעלי ידע נוסף בשימוש במחשב יכולים גם לעצב את דפי המאגר בדרכם. הערכה יכולה להינתן בהתאם לתרומת הלומד.

• בויקי סביבה ממחושבת למתן מטלה שיתופית כמו למשל להעלות מאגר מידע כיתתי בנושא לימודיבמקצוע מסוים. העבודה יכולה להיות משימת חקר שבה כל תלמיד תורם את חלקו למאגרהמידע. תלמידים בעלי ידע נוסף בשימוש במחשב יכולים גם לעצב את דפי המאגר בדרכם. הערכה יכולה להינתן בהתאם לתרומת הלומד.

• בסביבת הויקי אפשר לתת מטלה שיתופית בשיטת הג'יגסו: הכיתה מתחלקת לקבוצות מומחים, וכל קבוצה משלימה חלק בפזל, ומתקבל תוצר שלם. אפשר להשתמש לפתרון דף עבודה שבו כלתלמיד בקבוצה פותר חלק מהדף, ניתן לחלק את השאלות לתתי נושאים ולדרוש מכל תלמידלפתור שאלה אחת בכל נושא. אפשרי גם במקצוע המדעים כפי הראינו. בדרך זו יוצריםשיתוף בתהליך וחלוקת עבודה. ניתן לבקש מהתלמידים להחליף תפקידים, כך שכל אחד יוכללהוסיף פרטים על מה שכבר כתבו החברים מהקבוצה, וכך לעבות את התוצר, ולאפשר לכולםלהתעמק בכל התמונה

שינוי הפרדיגמה

 כיצד תום סוייר צבע את הגדר?
 

יום אחד, בגלל אחד מתעלוליו, הוטלה על תום סוייר המלאכה המעייפת של צביעת גדר הבית.

חמוש בצבע ובמברשת וגם במוח יצירתי , יצא תום למלא את העונש שהוטל עליו.

כשראה את חבריו מתקרבים, עלה במוחו רעיון, והוא החל לצבוע במרץ ובהתלהבות, כשהוא מלווה את עבודתו בשריקת נעימה קלה.

• "מה אתה עושה ?" – שאלו חבריו שנדהמו לראות עובד במרץ .
• " אני נהנה" – השיב תום.
• " גם אנחנו יכולים להצטרף?" – שאלו.
• " לא!"
• " כיצד תשלמו לי,אם אאפשר לכם לצבוע את הגדר?"
• וכד,בסוף היום היו כולם מרוצים :
• בעל הבית מצא גדר צבועה למשעי בספר שכבות בצע, חבריו של תום נהו מן הצביעה, ותום סוייר קיבל חפצים שימושיים רבים תמורת ההשתמטות מן העבודה. תום סוייר קיבל חפצים שימושיים רבים תמורת ההשתמטות מן העבודה.
• תום סוייר הצליח לשנות את מסגרת החשיבה של חבריו לגבי העבודה, וזאת על ידי יצירת הסתכלות על העשייה מנקודות מבט חדשה.

 

    אנו חיים בתקופה בה השינויים עצמם עוברים שינוי. מאחר שקצב השינויים עצמו נמצא בתאוצה, קשה מאוד לקרוא את המגמות וקל מאוד להתבלבל בין מגמות סותרות. בתהליך זה מופיעה העצמה של מגמות מנוגדות. 

    אנו נמצאים  בתהליך של מעבר מתפיסות התואמות לעולם סטטי ויציב, אל תפישות התואמות לעולם דינמי הנמצא בשינוי מתמיד. שינוי תפישתי זה הנו  מכאיב מבחינה פסיכולוגית, במהלכו נשברת תמונת העולם הישן והיציב ונוצרת תמונה עמומה ובעלת דרגות חופש רבות.

  אנו נמצאם עמוק בתוך הסערה, כל-כך עמוק, עד שקשה לנו לראות את עצמת השינוי. ישנה האצה כללית בתהליכים, תהליכי ההבשלה הנם מהירים יותר.

  קצב זה של היפר-תאוצה מרמז, אולי, אף על מהפיכה אשר תטרוף את הקלפים ותשאיר אותנו עם עתיד שונה לחלוטין ממה שנראה כמתווה מרכזי של המגמות הנוכחיות.

                         ( מתוך המאמר ניהול בית ספר במציאות המשתנה)

פדגוגיה חדשנית

חוטב העצים

מספרים על חוטב עצים אחד, שבא להשכיר עצמו לעבודה אל בעל יערות אחד . הציג עצמו ואמר:

"הבט בי וראה :גופי חסון, ידיי חזקות וגרזיני מושחז , אין אדם מוכשר ומהיר ממני בכל הפלך לכרות את יערותיך". הביט בו בעל היערות , ראה את השרירים בזרועותיו ואת להב הגרזן המשונן שבידיו , וקיבלו לעבודה .

עבר יום, עברו יומיים, וחוטב העצים עבד ללא לאות, חטב עצים במהירות , ברא חלקות יער בהינף יד והשאיר את כל חוטבי העצים האחרים הרחק מאחוריו.

עבר עוד שבוע ועברו גם שבועיים וחוטב העצים כבתחילה : ללא לאות , במהירות, וכל חוטבי העצים האחרים מזנבים אחריו. אלא שאז, שם ליבו בעל היערות כי משהו אירע, וכי קצב עבודתו של חוטב העצים המהיר והמוכשר הלך ופחת . נשימתו הפכה כבדה מיום ליום , תנועותיו היו קשות, והעצים לא מיהרו עוד ליפול ארצה.

שאל בעל היערות המודאג את חוטב העצים העיף לפשר העניין .נאנח חוטב העצים וענה:

"המלכה כה רבה, והזמן כה קצר, עד כי איני מספיק עוד לעצור ולהשחיז את גרזיני"

הדבר היציב בחיינו הוא השינוי, וכדי להתמודד עם השינוי יש לאמץ מחשבות חדשות מרחיקות ראות ונועזות יותר וללא שינוי לא יתכנו צמיחה והתקדמות , השינוי חיוני להתפתחותנו כציוויליזציה ולעצם הישרדותנו.

ארגונים המתעלמים מהשינוי דומים "לאותה צפרדע שמוכנסת למים בטמפרטורת החדר ובהדרגה מחממים את המים והצפרדע שתגובתה לשינויים האיטיים משתבשת – מתבשלת למוות .

*"אספר לו סיפור חוטב העצים  מצורף בהמשך"

השינוי אשר ברצוננו לחולל נעשה בעקבות ביקורת רבה ואי שביעות רצון ממבנהו ותפקודו של ביה"ס המסורתי , ביקורת שנשמעת מכל המעורבים במערכת החינוך בישראל והיא באה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל בנקודות הבאות :

·         מספר המקצועות שהתלמידים נדרשים ללמוד בו זמנית הוא גדול מדי.

·         אפשרויות הבחירה של בתי הספר ושל התלמידים מצומצמות.

·         מבנה הלימודים ודרכי ההערכה כופים על המורה סגנון הוראה שהוא ברובו פרונטאלי ושמרני.

·         מסגרות הלימוד שחלק מהן גדולות מאוד , החינוך בדורות האחרונים סבל משמרנות ברוב בתי הספר. במצבו של התלמיד אין שינוי- המורה אותו מורה, הלוח אותו לוח , שיעורי הבית והמבחנים נשארים והשעון ממשיך להתנהל כפי שהתנהל קודם . המורה ממשיך להיות מתוסכל ומתקשה לעניין, לרתק, להקשיב, לשים לב ולגרום להבין כאשר 30-40 תלמידים בעלי יכולת ורצונות שונים נמצאים בשיא האנרגיות שלהם.

עלינו להפוך את חוסר סיפוק זה לחממה של רעיונות והזדמנויות יצירתיים ולאנרגיה בונה ליצירת השינוי לשם כל נדרש גמישות בכדי לקדם ולא לחשוש ולהוציא מתוק מעז.

לפיכך עלינו להחליט לעשות שינוי , וכן עלינו לעצור ולהשחיז את הגרזן וכן להתחדש ולהקדיש כוחות ומשאבים לתכנית לימודים חדשנית שעיקרה  להגדיר את מטרות החינוך ודמות הלומדים במאה ה-21 על-ידי עריכת שינוי בבתי הספר כדי להתאימם למציאות הדינאמית והמשתנה בה הם פועלים. האמצעי להשגת מטרה זו הוא הטמעה של "פדגוגיה חדשנית" במערכת החינוך. ועל כן עלינו המורים מוטלת אחריות בעיצוב דור העתיד  עלינו ליצור קהילת מורים  פרופסיונאלית בעלת אתיקה מקצועית מוגדרת. עלינו למצוא דרכים לעודד יותר ויותר מורים לבנות יחידות לימוד משולבות סביבות מתוקשבות  ולשתף בהם את הכלל.

כולי תקווה שהמצב ישתנה ונצליח ביחד לשנות את הפרדיגמה ואת התפיסה בקרב המורים והאוכלוסייה ובכך להפוך את תהליך הלמידה ליותר טוב מלווה במצוינות בכל אשר נעשה.
האם החינוך רלוונטי עבור ילדנו