ארגון קהילה ושוק אסטרטיגיות שינוי, מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר

ביקורת על המאמר של תומס סרג'ובני: ארגון קהילה ושוק אסטרטגיות שינוי:מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר .

המאמר של תומס סרג'ובני מציג  שלוש אסטרטגיות שינוי  :ארגון, שוק וקהילה שמתקנים למיניהם מקדמים כיום במטרה להשיג שינוי , לטענתו אסטרטגיות של שוק וארגון אם הן מוטמעות בבית הספר ביכולתן להביא לשינוי יעיל במבנים בית ספריים אך לטווח קצר לעומת אסטרטגיות של קהילה ביכולתם להביא לשינויים עמוקים .

לטענתו של סרג'ובני ישנם כוחות שינוי המתערבים בתפיסה הרואה את בית הספר כקהילה ואלה הם אשר ימתנו ויחזקו את השינוי  זה מה שנקרא שינוי עמוק בעל אפקט לטווח ארוך

כדי ליצור שינוי מתמשך לדעתי צריך להאציל סמכויות , לרתום את חברי הצוות לחזון ממוקד הוראה הצד החזק אצלם , ליצור מרחב בו מורים יכולים ללמוד יחד לאורך זמן ולתפקד כקהילת למידה .

אם השינוי יגרום לכך שצוות המורים , התלמידים וההורים יבנו מערכת של אמונות ונורמות חברתיות אשר נבעו מתוך צורך , רק אז אפשר להגיד שהתרחש שינוי אמיתי אשר מביא עמו לא רק שינוי בהתנהגות אלא גם באמונה , אם הטמעת השינוי מתבטאת לא רק בהתנהגות של האנשים הקשורים לשינוי אלא גם שינוי בעמדות ותפיסות שעומדות מאחורי העשייה

חשוב שהשינוי יעשה בראיה מערכתית. איתור הטעון שינוי והפנמתו סביר להניח שיביא לשינוי הוליסטי בכל המערכת והתאמתו של הארגון לתפקידו ,שינוי צורך פתיחות כתנאי הכרחי לשינוי.

המפתח לשינוי הוא יצירת אוירה דמוקרטית, מתן יותר אחריות לצוות העובדים להשתתף בקביעת הדברים והנהלים, מצב זה מוביל למוטיבציה, לקהילה לומדת לארגון לומד .על אחת כמה וכמה אם הוא נעשה מתוך הכרה של העובדים בחשיבותו ומבוצע כיוזמה מהשטח בשיתוף ועידוד הנהלת הארגון.

יש לאפשר לעובדים להגדיר לעצמם את  צפיות ההתנהגות שלהם מעצמם ושל הארגון מהם, אלו מגדירות את אחריותם לתפקיד במסגרת הארגון, ומאפשרות להם ביטוי אישי, יוזמה אישית וגבולות תפקיד במסגרת האילוצים והמגבלות הקשורים לתפקידם  הגדרה ברורה של אלו יחד עם פיתוח אישי ויצירתיות אישית יהוו גורמים מכריעים בתהליך השינוי , לדעתי לצד כל אלה  על הארגון לעודד עבודת צוות, תהליכי קבלת החלטות משותפות תוך זיהוי הבעיות, ניתוחם, מתן פתרונות והאצלת סמכויות .

כדי לעודד שינוי יש מקום לנסות לאתר אנשים פתוחים  וגמישים בארגון ולגייס אותם כקבוצה תמיכה נלהבת בתהליך השינוי. בדרך כלל אנשים שאוהבים רעיונות חדשים ואוהבים טכנולוגיות חדשות שיסייעו בתהליך .

גוגל דוקס

הכוונה כאן היא לשירות אשר מאפשר ניהול מסמכים מקוון והעלאתן לרשת ועבודה איתם בשיתוף עם עוד משתמשים או שותפים אחרים לאותה משימה . בדומה לכלים השיתופיים אשר מאפשרים יצירה ושיתוף מסמכים ברשת לכלי הזה יש כמה יתרונות משמעותיים , העבודה בו מאפשרת שיתופיות עם האחרים ביצירה ובעריכה והתכנים נמצאים כל הזמן ברשת ואנחנו יכולים להיכנס ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת כמובן . וכל זה באמצעות תהליך פשוט וקל ,ידידותי ומהיר ודבר חשוב גם אודות כלי זה הוא גיבויי של כל החומר והמסמכים שלנו .

אני אישית מעדיפה לעבוד עם סביבת הגוגל דוקס ורואה בו כלי פוטנציאלי לעבודה עם תלמידים .ללמידה שיתופית  השפעה על איכות הלמידה בתהליכי למידה בקרב לומדים (רותם,2008).

בעיקר אני עובדת עם סביבה זו כדי ליצור מסמכים למיניהם: מסמך לכתיבה , מצגות,גיליונות וטפסים מקוונים.ברוב שיעורים והיחידות המקוונת שבניתי שילבתי סביבה זו וברצוני להביא כמה דוגמאות בכדי להמחיש את השימושים השונים :

·         טבלה שיתופית:התלמידים ממלאים פריט אחד או יותר מתוך טבלה שיתופית , הטבלה לאחר שתתמלא מהווה מאגר מידע כיתתי את זה ניסיתי עם התלמידים בתחילת השנה הלימודית הנוכחית כדי לעשות סקר בנושא שבעת פלאי העולם החדשים .

·         שימוש בתוצר שיתופי להמשך פעילות לימודית : למשל אם רוצים לבנות תוצר שנבנה במשותף על ידי  קבוצה דבר המהווה בסיס להמשך העבודה הלימודית , התלמידים מתבקשים לקרוא את התוצרים של תלמידים אחרים ולהתייחס אליו ולהעריך אותו וכד'

 עוד שימושים ורעיונות על מה אפשר לעשות עם גוגל דוקס ואיך עושים את זה תוכלו למצוא  כאן

המאמר סוזן סימל

כאנשי חינוך רובנו נמצאים בנקודה שבה אנחנו "מקבלים סמכות" או ,מהווים סמכות" או בהקשרים של השפעה על ילדים והוראה המאמר הניע אותי לכיוון של שאלות והרהורים שאינם נחלתם הבלעדית של אותו בית ספר בארצות הברית אלא הוא מנסה לתאר במובנים שונים את תפקיד בית הספר והשפעתו על הבוגרים והסביבה וההפך וגם על דמות המנהיגים ,סגנונות הניהול ותפיסת תפקיד מנהל ביה"ס.

ביה"ס הנ"ל מתאפיין בשימת שני דגשים מרכזיים , האחד על לימוד יצירתי וחוויתי ועל טיפוח קשר אישי ושיתוף פעולה בין המורים והתלמידים והשני דגש על קיום פעילויות חברתיות למיניהם . מערכת הלימודים משלבת את הצרכים הפורמליים עם נטיית לבו , בחירתו והעדפתו האישית של התלמידים במובן מסוים  וזה בעיניי דבר מאוד יפה , הופך את תהליך הלמידה לרלוונטית וחווייתית יותר לגבי התלמידים , לפי המאמר ראינו שהדרך בה היה מנוהל בית הספר הצליח יפה עד שהחליטו להכניס שינוי במערכת הקיימת שם לדעתי הזהות הפדגוגית והחינוכית והערכית של ביה"ס קרב משהו בתהליכי יישום , תהליכי שינוי וניהול ההיבטים הארגוניים והתקציביים לאור מטרות פדגוגיות וכמובן מעוגנות בתוכנית עבודה בית ספרית .

כפי שמתואר זהו בית ספר ייחודי , קיימים בו שיטות ודרכי הוראה ולמידה המבדילה אותו מבתי ספר אחרים הדומים לו כמובן , השאלה הנשאלת מה עשה ביה"ס כדי לקיים ולהעמיק ולפתח את הייחודיות שלו , לא ברור כיצד הצליח ביה"ס לשווק את הייחודיות שלו ללקוחות בפועל ומה נעשה כדי לשווק את הייחודיות שלו בכוח .

ביה"ס כארגון הוא מהווה מערכת פתוחה , קיימים קשרי גומלין בינו לבין סביבתו  הוא משפיע על הסביבה ומושפע ממנה , שינויים בסביבה חייבו את בית הספר להגמיש את עצמו ולערוך שינויים שיתאימו את הסביבה המשתנה.

בית הספר כארגון ישרוד רק אם יתאים את מבנהו ואת אורח תפקודו לשינויים המתרחשים בסביבתו (סמואל,1991).