עולם ומלואו- על משחקים לימודיים

במסגרת הקורס שילוב הדמיות ומשחקים לימודיים מתוקשבים התמקדנו במיוחד במשחקים לימודיים מתוקשבים , הכרנו תיאוריות מוטיבציה ,מושגים ועקרונות ודמויות משמעותיות ולמדנו לדבר בשפה מקצועית .

בחנו ביחד המון משחקים מתוקשבים והתנסינו בפיתוח תכנים בעזרת מחוללים ולבסוף ניסינו עם תלמידים בשדה .

התהליך של פיתוח משחקים לימודיים דומה לתהליך הפיתוח של כל חומר לימודי אחר פלוס מאפיינים ייחודיים :

·         ניתוח:מתמקד בסקר צרכים , אמצעים , מגבלות ואילוצים  של אוכלוסיית היעד.

·         תכנון: הגדרת התוכן ובחירת סוג המשחק ואפיונו , היצירתיות באה לידי ביטוי בשלב זה וגם יוצרים חוקים להגברת המוטיבציה ויעילות .

·         פיתוח: מכינים גרסת ניסוי ,חומרים וחוקים .

·         יישום :שלב זה מחולק לשני תת שלבים ניסוי: אשר יהיה בצורות או עצמי או מדגם מאוכלוסיית היעד או אוכלוסיית היעד, והשלב השני : מעקב ותיעוד באמצעות כלים שונים , תצפית , ראיונות ושאלונים.

·         הערכה: הערכה מעצבת , סיכום וניתוח הממצאים , מה פועל ומה לא מתאים, תיקונים ושיפורים , מבנה, חוקים ותכנים.

RSS

RSS–Rich Site Summary או Rearlly Simple Syndication – הוא אוסף של תקני XML המאפשר להשתמש להתעדכן, על פי רצונו , במידע חדש המועלה לאתרי תוכן . כל קובץ RSS הוא ערוץ תוכן המורכב מפריטים המכילים תקציר וקישור לתוכן המלא . הרעיון הוא לספק את המידע לכל המעוניין בכך ולאפשר ללקוח לשלוט על אופן הצגתו (רותם, 2008)

מידע RSS מחולק לשני סוגים עיקריים של יחידות :ערוץ ופריט. הגדרת הערוץ מתארת בדרך כלל את מקור המידע , בדרך כלל האתר המקורי שממנו מגיע המידע . לכל ידיעה חדשותית , אירוע או פרט מידע אחר מוקדש פריט .תקני RSS מתוכננים כל שיש בהם מידע על תאריך הייצור של המידע ועל תאריך התפוגה שלו .

ניתן לעשות מגוון שימושים ב-RSS : לשלוח אותו בדואר אלקטרוני , לשלבו באתרים אחרים, לשלוח הודעות SMS המבוססות עליו

איך מתחילים?

כל מה שצריך זה להתקין תוכנת קריאה ולהוסיף אליה את האתרים הרצויים ולקבוע את קצב העדכון הרצוי ולהתחיל ליהנות מעדכונים וחדשות . התוכנה תעשה את העבודה במקומנו  ,היא תבחר את הנושאים הרלוונטים עבורנו ותזרים לנו את המידע הרצוי ואנחנו יכולים להתפנות לעיסוקים אחרים .

גוגל דוקס

הכוונה כאן היא לשירות אשר מאפשר ניהול מסמכים מקוון והעלאתן לרשת ועבודה איתם בשיתוף עם עוד משתמשים או שותפים אחרים לאותה משימה . בדומה לכלים השיתופיים אשר מאפשרים יצירה ושיתוף מסמכים ברשת לכלי הזה יש כמה יתרונות משמעותיים , העבודה בו מאפשרת שיתופיות עם האחרים ביצירה ובעריכה והתכנים נמצאים כל הזמן ברשת ואנחנו יכולים להיכנס ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת כמובן . וכל זה באמצעות תהליך פשוט וקל ,ידידותי ומהיר ודבר חשוב גם אודות כלי זה הוא גיבויי של כל החומר והמסמכים שלנו .

אני אישית מעדיפה לעבוד עם סביבת הגוגל דוקס ורואה בו כלי פוטנציאלי לעבודה עם תלמידים .ללמידה שיתופית  השפעה על איכות הלמידה בתהליכי למידה בקרב לומדים (רותם,2008).

בעיקר אני עובדת עם סביבה זו כדי ליצור מסמכים למיניהם: מסמך לכתיבה , מצגות,גיליונות וטפסים מקוונים.ברוב שיעורים והיחידות המקוונת שבניתי שילבתי סביבה זו וברצוני להביא כמה דוגמאות בכדי להמחיש את השימושים השונים :

·         טבלה שיתופית:התלמידים ממלאים פריט אחד או יותר מתוך טבלה שיתופית , הטבלה לאחר שתתמלא מהווה מאגר מידע כיתתי את זה ניסיתי עם התלמידים בתחילת השנה הלימודית הנוכחית כדי לעשות סקר בנושא שבעת פלאי העולם החדשים .

·         שימוש בתוצר שיתופי להמשך פעילות לימודית : למשל אם רוצים לבנות תוצר שנבנה במשותף על ידי  קבוצה דבר המהווה בסיס להמשך העבודה הלימודית , התלמידים מתבקשים לקרוא את התוצרים של תלמידים אחרים ולהתייחס אליו ולהעריך אותו וכד'

 עוד שימושים ורעיונות על מה אפשר לעשות עם גוגל דוקס ואיך עושים את זה תוכלו למצוא  כאן

פדגוגיה וטכנולוגיה- מי מכשכש בזנבו של מי ?

במאמר של גבריאל סלומון שבו הוצג נושא חשוב לדעתי וכן הוא מאפיין את העידן שאנחנו נמצאים בו .
הרעיון שהוצג במאמר ואני כן מסכימה איתו זה שבעולם הפוסט מודרני אשר בו הידע מוצף ומוכפל במהירות עצומה ולכן הוא מתיישן במהירות , עולם זה מתאפיין בניכור חברתי וטכנולוגיה מתקדמת, עולם מטואליסטית .
הפדגוגיה הסמכותית יודעת הכל הפדגוגיה של העברת ידע ששלטה בחינוך אז לעומת הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית שבה בונים ידע כלומר הופכים את המידע לידע דרך עבודות החקר הפעלת משימות ברמת חשיבה גבוהה יותר מעבר לידע והבנה.
סולון גורס כי דמות הבוגר העתידי אמור להיות מסוגל לתפקד בסביבתו החברתית והכלכלית ולתרום לסביבה זו ולחוש אחריות ערכית ומוסרית.
המאמר מציג רעיון נוסף לגבי בתי ספר מתוקשבים , ישנן בתי ספר מתוקשבים אשר השימוש במחשב בהם מוצלח ויש את "נגררי מחשוב" , סולומון טוען כי הדבר מאוד נוקשה וברור בעיניו הוא מקטרג את בתיהספר לפי "שחור או לבן" .
מנסיון שלי בבית הספר שאני עובדת בו שהוא נחשב לבי"ס מתוקשב ברמה גבוהה, אני יכולה לומר בהחלט שבכדע לשפוט אם הוא מוצלח תקשוב או לא צריך להיות שינוי פדגוגי , צריך שהמחשב ישמש ככלי פדגוגי וזה בהחלט תהליך עד  שהמורים מפנימים את הרעיון ויתחילו לפעול נכון וישנו את דרכי ההוראה .