פוסט מסכם

התלבטתי מאוד מה לכתוב ואיך לסכם , במה להתחיל והנה עלה לי רעיון , אני אספר את הסיפור שלי ואנסה לתאר מה עבר עלי ברגע זה .התקשיתי לכתוב מילים ותובנות לתהליך סיום , אני לא רואה שהרהורים ומחשבות שלי אשר פרסמתי , הגעתי להחלטה עם עצמי שאני אכן אמשיך לפרסם בבלוג שלי כי קשה לי לוותר על המקום הזה האישי שאני יצרתי , שמאפשר לי לכתוב באופן "חופשי" מקום שמאפשר לי לדווח על תובנות שלי בעקבות הקורסים השונים שאני למדתי במהלך התואר "פריצות דרך חדשות" , נושאים מעניינים אשר רציתי לשתף ולחלוק איתם.

כמו בכל דבר חשתי אותו במהלך לימודי במכללה , הליווי המקצועי והתמיכה הנפשית אשר מספקים לנו , דבר זה התבטא במפגשים מקדימים לפני תחילת הלימודים , דף 4A במבחנים, מפגשים אישיים אשר זכינו ברוב הקורסים באדיבות כלל המרצים וכאן אני רוצה להדגיש את המפגש הראשון שערכה לנו דר' גילה קורץ ובהשתתפות פרופ' דוד חן ודר' שרה שדה ודר' אלון הסגל , במפגש זה  היתה הפעם הראשונה ששמעתי על הבלוג בצורה מורחבת וממוקדת ואני זוכרת עד כמה התלהבתי מהעניין וברגע זה אמרה לנו גילה "אל תדאגו יהיה לכם בלוג משלכם אנחנו נעבוד על זה ביחד נלווה אותכם"  .

וכך נולדה חלקת אלוהים הקטנה שלי "הבלוג של סואר"  שמאוד אהבתי לשמור ולטפח ולעצב מדי שבוע , היו לי הרבה התלבטויות : האם לשמור את העיצוב או לא, איזה ג'אדטים לשלב, על איזה נושאים אכתוב , וכך  לאור עובדות אלה "נולדו" רוב הפוסטים שלי בבלוג , וכפרחי טכנולוגיה אני לא רואה שתהליך ההכשרה שלי יהיה מושלם מבלי לעבור חווית  הכתיבה בבלוג כי הוא ממחיש ומיישם את רוב המיומנויות אשר למדנו במהלך הלימודים  , למידה אמיתית ,הבנייה של ידע, למידה קונסטרוקטיביסטית , מיומנויות טכנולוגיות ,למידה שיתופית , מיומנויות המאה ה-21  אלה שמות אחרים של בלוג .

היום אני חושבת על היתרונות שבכתיבת הבלוג ועל השפעתה  של הכתיבה בו על גיבוש תפיסת התפקיד ועיצוב הזהות המקצועית  .