יונת דואר

ברגע שהתבשרנו  על יישום חדש שמקדים את זמנו אשר לפיו אפשר משרד החינוך לנו אוכלוסיית המורים שם משתמש וסיסמה לכתובת דוא"ל ארגוני של המשרד שבו כל המורים מחוברים וקראו לזה  "יונת דואר ".

כמורה למדע וטכנולוגיה ומתמחה בתקשוב עצם השם יונת דואר הרגיע אותי שילוב שתי מילים כאשר החלק הראשון של המלה מתאר בעל חיים שהוא מרכיב חיי וחלקו השני דומם ,כמו חיבור של הטבע והטכנולוגיה ,שני תחומים שייכים לתחום הדעת שלי מדע וטכנולוגיה .

והנה עוד פלטפורמה חשובה העומדת ברשות המורים במטרה להטמיע את עקרונות תכנית התקשוב הלאומית  להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 . יתר על כך זהו פרויקט ירוק באמצעותו אנו חוסכים כמויות של נייר ושומרים על הצמחייה ומצילים את יערות הגשם, התקשורת תתקיים בדרך אלקטרונית ויעילה יותר .

המערכת  כוללת תיבת דואר בנפח עצום של 10GB הכוללת אנטי וירוס ואנטי ספאם , אלפון כתובת ארגוני של כל עובדי הוראה, רשומות תפוצה ייעודית ומגוון רחב של קבוצות יצירה , עריכה ושיתוף מסמכים באמצעות Office web Apps   אפשרות סנכרון לטלפון הנייד לזמינות תמידיתDisk On Key וירטואלי פרטי ביונת דואר בנפח של 25GB המאפשר אחסון ,גיבוי ושיתוף קבצים. 

תוכנית התקשוב הארצית של משרד החינוך

היום היה לי הכבוד להיות בהצגה של תוכנית התקשוב הארצית של משרד החינוך אשר נכחו בה , הסטודנטים של המכללה , סגל מרצים בכירים במכללה בהנהגת פרופסור דוד חן והמגמה לתקשוב בהנהלת ראש תחום גילה קורץ.
רוני דיין מפקח גף יישומי מחשב יחד עם רונית נחמיה מפקחת ארצית שניהם הציגו את תוכנית התקשוב ושמו דגש על התנהלות התוכנית והרציונל מתוכנית אשר מרתה לחזק ולקדם את השימוש בכלים הדיגטלים בבתי הספר , כדי לממש יעד זה צויידו רוב בתי ספר אשר השתתפו בתוכנית בספרים דיגיטליים, חומרי למידה וזה היה הצד הטכני,בעניין הצד הפדגוגי הם הקצו  שעות אשר הוקדשו להכשרת  רכזי תקשוב ומורים בבתי הספר , מבחינת צד הטכנולוגי , אספקת מחשבים ניידים למורים, לוחות אינטראקטיביים, מהצד הארגוני הם הסבירו על מהלך חיבור משרד הממשלה לפרוייקט.
ברצוני להתייחס דווקא לרכזי התקשוב בבתי הספר שהוא נחשב לאלמנט חשוב אשר זכה בחלק נכבד בהרצאה עליו מסתמכת רוב העבודה היישומית בשדה , זהו תפקיד אשר הופך להיות איש מקצוע מומחה בתחום חדש הנקרא,טכנולוגיות למידה

פדגוגיה וטכנולוגיה- מי מכשכש בזנבו של מי ?

במאמר של גבריאל סלומון שבו הוצג נושא חשוב לדעתי וכן הוא מאפיין את העידן שאנחנו נמצאים בו .
הרעיון שהוצג במאמר ואני כן מסכימה איתו זה שבעולם הפוסט מודרני אשר בו הידע מוצף ומוכפל במהירות עצומה ולכן הוא מתיישן במהירות , עולם זה מתאפיין בניכור חברתי וטכנולוגיה מתקדמת, עולם מטואליסטית .
הפדגוגיה הסמכותית יודעת הכל הפדגוגיה של העברת ידע ששלטה בחינוך אז לעומת הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית שבה בונים ידע כלומר הופכים את המידע לידע דרך עבודות החקר הפעלת משימות ברמת חשיבה גבוהה יותר מעבר לידע והבנה.
סולון גורס כי דמות הבוגר העתידי אמור להיות מסוגל לתפקד בסביבתו החברתית והכלכלית ולתרום לסביבה זו ולחוש אחריות ערכית ומוסרית.
המאמר מציג רעיון נוסף לגבי בתי ספר מתוקשבים , ישנן בתי ספר מתוקשבים אשר השימוש במחשב בהם מוצלח ויש את "נגררי מחשוב" , סולומון טוען כי הדבר מאוד נוקשה וברור בעיניו הוא מקטרג את בתיהספר לפי "שחור או לבן" .
מנסיון שלי בבית הספר שאני עובדת בו שהוא נחשב לבי"ס מתוקשב ברמה גבוהה, אני יכולה לומר בהחלט שבכדע לשפוט אם הוא מוצלח תקשוב או לא צריך להיות שינוי פדגוגי , צריך שהמחשב ישמש ככלי פדגוגי וזה בהחלט תהליך עד  שהמורים מפנימים את הרעיון ויתחילו לפעול נכון וישנו את דרכי ההוראה .

פדגוגיה חדשנית

חוטב העצים

מספרים על חוטב עצים אחד, שבא להשכיר עצמו לעבודה אל בעל יערות אחד . הציג עצמו ואמר:

"הבט בי וראה :גופי חסון, ידיי חזקות וגרזיני מושחז , אין אדם מוכשר ומהיר ממני בכל הפלך לכרות את יערותיך". הביט בו בעל היערות , ראה את השרירים בזרועותיו ואת להב הגרזן המשונן שבידיו , וקיבלו לעבודה .

עבר יום, עברו יומיים, וחוטב העצים עבד ללא לאות, חטב עצים במהירות , ברא חלקות יער בהינף יד והשאיר את כל חוטבי העצים האחרים הרחק מאחוריו.

עבר עוד שבוע ועברו גם שבועיים וחוטב העצים כבתחילה : ללא לאות , במהירות, וכל חוטבי העצים האחרים מזנבים אחריו. אלא שאז, שם ליבו בעל היערות כי משהו אירע, וכי קצב עבודתו של חוטב העצים המהיר והמוכשר הלך ופחת . נשימתו הפכה כבדה מיום ליום , תנועותיו היו קשות, והעצים לא מיהרו עוד ליפול ארצה.

שאל בעל היערות המודאג את חוטב העצים העיף לפשר העניין .נאנח חוטב העצים וענה:

"המלכה כה רבה, והזמן כה קצר, עד כי איני מספיק עוד לעצור ולהשחיז את גרזיני"

הדבר היציב בחיינו הוא השינוי, וכדי להתמודד עם השינוי יש לאמץ מחשבות חדשות מרחיקות ראות ונועזות יותר וללא שינוי לא יתכנו צמיחה והתקדמות , השינוי חיוני להתפתחותנו כציוויליזציה ולעצם הישרדותנו.

ארגונים המתעלמים מהשינוי דומים "לאותה צפרדע שמוכנסת למים בטמפרטורת החדר ובהדרגה מחממים את המים והצפרדע שתגובתה לשינויים האיטיים משתבשת – מתבשלת למוות .

*"אספר לו סיפור חוטב העצים  מצורף בהמשך"

השינוי אשר ברצוננו לחולל נעשה בעקבות ביקורת רבה ואי שביעות רצון ממבנהו ותפקודו של ביה"ס המסורתי , ביקורת שנשמעת מכל המעורבים במערכת החינוך בישראל והיא באה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל בנקודות הבאות :

·         מספר המקצועות שהתלמידים נדרשים ללמוד בו זמנית הוא גדול מדי.

·         אפשרויות הבחירה של בתי הספר ושל התלמידים מצומצמות.

·         מבנה הלימודים ודרכי ההערכה כופים על המורה סגנון הוראה שהוא ברובו פרונטאלי ושמרני.

·         מסגרות הלימוד שחלק מהן גדולות מאוד , החינוך בדורות האחרונים סבל משמרנות ברוב בתי הספר. במצבו של התלמיד אין שינוי- המורה אותו מורה, הלוח אותו לוח , שיעורי הבית והמבחנים נשארים והשעון ממשיך להתנהל כפי שהתנהל קודם . המורה ממשיך להיות מתוסכל ומתקשה לעניין, לרתק, להקשיב, לשים לב ולגרום להבין כאשר 30-40 תלמידים בעלי יכולת ורצונות שונים נמצאים בשיא האנרגיות שלהם.

עלינו להפוך את חוסר סיפוק זה לחממה של רעיונות והזדמנויות יצירתיים ולאנרגיה בונה ליצירת השינוי לשם כל נדרש גמישות בכדי לקדם ולא לחשוש ולהוציא מתוק מעז.

לפיכך עלינו להחליט לעשות שינוי , וכן עלינו לעצור ולהשחיז את הגרזן וכן להתחדש ולהקדיש כוחות ומשאבים לתכנית לימודים חדשנית שעיקרה  להגדיר את מטרות החינוך ודמות הלומדים במאה ה-21 על-ידי עריכת שינוי בבתי הספר כדי להתאימם למציאות הדינאמית והמשתנה בה הם פועלים. האמצעי להשגת מטרה זו הוא הטמעה של "פדגוגיה חדשנית" במערכת החינוך. ועל כן עלינו המורים מוטלת אחריות בעיצוב דור העתיד  עלינו ליצור קהילת מורים  פרופסיונאלית בעלת אתיקה מקצועית מוגדרת. עלינו למצוא דרכים לעודד יותר ויותר מורים לבנות יחידות לימוד משולבות סביבות מתוקשבות  ולשתף בהם את הכלל.

כולי תקווה שהמצב ישתנה ונצליח ביחד לשנות את הפרדיגמה ואת התפיסה בקרב המורים והאוכלוסייה ובכך להפוך את תהליך הלמידה ליותר טוב מלווה במצוינות בכל אשר נעשה.
האם החינוך רלוונטי עבור ילדנו