יום חמישי, 3 בנובמבר 2011

המאמר סוזן סימל

כאנשי חינוך רובנו נמצאים בנקודה שבה אנחנו "מקבלים סמכות" או ,מהווים סמכות" או בהקשרים של השפעה על ילדים והוראה המאמר הניע אותי לכיוון של שאלות והרהורים שאינם נחלתם הבלעדית של אותו בית ספר בארצות הברית אלא הוא מנסה לתאר במובנים שונים את תפקיד בית הספר והשפעתו על הבוגרים והסביבה וההפך וגם על דמות המנהיגים ,סגנונות הניהול ותפיסת תפקיד מנהל ביה"ס.
ביה"ס הנ"ל מתאפיין בשימת שני דגשים מרכזיים , האחד על לימוד יצירתי וחוויתי ועל טיפוח קשר אישי ושיתוף פעולה בין המורים והתלמידים והשני דגש על קיום פעילויות חברתיות למיניהם . מערכת הלימודים משלבת את הצרכים הפורמליים עם נטיית לבו , בחירתו והעדפתו האישית של התלמידים במובן מסוים  וזה בעיניי דבר מאוד יפה , הופך את תהליך הלמידה לרלוונטית וחווייתית יותר לגבי התלמידים , לפי המאמר ראינו שהדרך בה היה מנוהל בית הספר הצליח יפה עד שהחליטו להכניס שינוי במערכת הקיימת שם לדעתי הזהות הפדגוגית והחינוכית והערכית של ביה"ס קרב משהו בתהליכי יישום , תהליכי שינוי וניהול ההיבטים הארגוניים והתקציביים לאור מטרות פדגוגיות וכמובן מעוגנות בתוכנית עבודה בית ספרית .
כפי שמתואר זהו בית ספר ייחודי , קיימים בו שיטות ודרכי הוראה ולמידה המבדילה אותו מבתי ספר אחרים הדומים לו כמובן , השאלה הנשאלת מה עשה ביה"ס כדי לקיים ולהעמיק ולפתח את הייחודיות שלו , לא ברור כיצד הצליח ביה"ס לשווק את הייחודיות שלו ללקוחות בפועל ומה נעשה כדי לשווק את הייחודיות שלו בכוח .
ביה"ס כארגון הוא מהווה מערכת פתוחה , קיימים קשרי גומלין בינו לבין סביבתו  הוא משפיע על הסביבה ומושפע ממנה , שינויים בסביבה חייבו את בית הספר להגמיש את עצמו ולערוך שינויים שיתאימו את הסביבה המשתנה.
בית הספר כארגון ישרוד רק אם יתאים את מבנהו ואת אורח תפקודו לשינויים המתרחשים בסביבתו (סמואל,1991).

אין תגובות: