ביקורת על המאמר של פרופ' עמי וולנסקי : עליית הסטנדרטים והמחיר שגבתה
המאמר מציג את מדיניות הסטנדרטיזציה בחינוך ובוחן את הכוחות השונים אשר נתנו השראה למהלכים לקראת הסטנדרטיזציה ובעיקר התמקד בארצות הברית ובאנגליה מצד, ומצד שני הוא מתאר מה מתרחש בישראל .
הוא מציג את המחלוקת בהקשר הסטנדרטים , המתנגדים לסטנדרטיזציה טוענים שהיא מתעלמת מהשונות בין התלמידים וכי ישנם כמה גורמים אשר משפיעים על תהליכים חשובים בהוראה כמו הבניית הידע אצל הלומדים , היא גם לוקחת בחשבון גורמים כמו תורשה , תרבות ועוד...
המאמר מציג סוגיה / דילמה חשובה בעיני והיא לתאר כיצד מערכת החינוך תצליח ליישם מדיניות של סטנדרטים שאינה מובילה רק להוראה וללמידה לקראת מבחן המבוססת בעיקרה על זכירה ,שינון, ותרגול , תהליכים קוגניטיביים פשוטים אלא גם לפתח שיטות למידה המטפחות חשיבה בקרב הלומדים על פי הגישה הקונסטרוקטיבסטית . ופה אני אנצל הזדמנות ואספר קצת על יוזמה חינוכית אשר יזמנו בבית ספרנו לפי 6 שנים כמעט שעיקרה שינוי דרכי הוראה על פי הגישה הרב תחומית. השינוי נעשה בעקבות ביקורת רבה ואי שביעות רצון ממבנהו ותפקידו של ביה,ס המסורתי , ביקורת שנשמעת מכל המעורבים במערכת החינוך והיא באה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל.בנקודות הבאות: מספר המקצועות שתלמידים נדרשים ללמוד בו זמנית הוא גדול, אפשרויות הבחירה של בתי הספר ושל תלמידים מצומצמות, שיטות ההערכה המסכמות כופים על המורה סגנון הוראה שהוא ברובו פרונטאלי ושמרני , שיטות ההערכה המסכמות ריכוזית ומשפיעה על שיטות ההוראה . לכן התוכנית שהפעלנו בביה"ס מטרתה ליצור עניין ומוטיבציה אצל התלמידים, ולהפוך את תהליך הלמידה לרלוונטית יותר לתלמידים . גם אנחנו בביה"ס ראינו שיש צורך לשינוי הקדשנו כוחות רבים ומשאבים לתכנית לימודים חדשית זו , האמנו שבכך נוכל להתגבר על קשיים וחסרונות לשיטות השונים אשר מציעים במערכת החינוך בישראל
אני מסכימה עם הדברים שבאו לידי במאמר אשר בלטו בסיכום של המאמר ואשר התייחסו לדרך בה הסטנדרטיזציה יושמה , תהליך הלמידה הפך פחות מעניין ומאתגר עבור המורים והתלמידים וגרמה לירידה במוטיבציה בקרב הלומדים בעיקר , עדיין מחפשים את האמצעי היעיל אשר ביכולתו להביא לשיפור והנושא עדיין נחקר ע"י ארגונים שונים מכל התחומים במטרה לשפר את מדיניות זו ולהביא ליותר הצלחה בחינוך ובבתי הספר .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה