Google +

חברת גוגל עם הרשת החברתית החדשה שלה גוגל + מאפשרת הוספת חברים אשר אפשר למיינם לפי חלוקה של תכנים, מיתוג, לכל פרופיל מספר מעגלים, הדבר דומה לעניין המיתוג בפייסבוק שם אנחנו יכולים לפתוח דף מותג אשר מייצג תחום עניין מסוים ולשם אפשר לצבור מספר חברים .
מעגל הוא מעין קהילה ממוקדת של אנשים בעלי אינטרס משותף , זהו ערך המוסף של הרשת בשעיני , עצם ההשתייכות שלנו לקבוצת / קהילת אנשים קטנות יותר וממוקדות ואם אני קשורה לקבוצת אינטרס אשר דרכה אני אוכל להשיג את מטרתי אשר היא משותפת לשאר החברים בקבוצה בעזרת ניצול אפקטיבי של משאבים פנימיים.
תכנסו ,תתנסו, תצרו מעגלים ותחוו את החוויה ... מומלץ בחום.

ניהול לפי יעדים

במסגרת הקורס הערכת טכנולוגיות ידע התבקשנו לתכנן מחקר פעולה מאוד בסיסי וכללי , אשר הצעד הראשוני והחשוב בתהליך זה אחרי בחירת הנושא הוא כיצד לתכננן דרך פעולה ונהל אותה לפי יעדים , לכן החלטי להתעמק יותר ולחפש מידע אשר יכוון אותי בהשימה זו , אחרי שקראתי על הנושא  האמנתי שזהו נושא מאוד חשוב עבור כל אחד אשר מתעסק בהוראה ובעיקר בתפקידי ניהול .

פילוסופיה ניהולית על-פיה פועלים הכפיפים והממונים בארגון יחד

לזיהוי היעדים המשותפים להם,

ומגדירים את שטחי האחריות של כל אחד מהם

ואת התוצאות המצופות מכל אחד מהם.

תוצאות אלה משמשות אמות-מידה אופרטיביות להערכת כל צד בהשגת מטרות הארגון.

הצבת היעדים צריכה להתבצע הן לטווח קצר והן לטווח-ארוך.

המטרות בהצבת יעדים:

1.       הצבת יעדים היא אחד האמצעים המרכזיים להגברת המוטיבציה של ההנהלה ושל העובדים:

×      מבהירה את הציפיות ומתווה את הכיוון.

×      מעודדת פיתוח אסטרטגיות רלוונטיות.

×      גורמת למיקוד המאמצים ביעדים המוגדרים.

×      מגבירה התמדה ונחישות בהשגת היעדים.

2.       תורמת לביצועים טובים יותר.

3.       משפרת את האפקטיביות הארגונית, אין שיפור ללא מדידה.

מאפייני היעדים:

מוגדרים במושגים של:  העלאה/שיפור ב ...

א.         מודל  ה - S.M.A.R.T

1.	ספציפיים                           -	Specific
2.	בני מדידה                          -	Measurable
3.	בני השגה, ניתנים לשליטה   -	Achievable
4.	מציאותיים                         -	Realistic	(מבוססים על חיזוי מראש מציאותי)
5.	עומדים בלוח הזמנים          -	Timely

6.       מוגבלים במספר כדי למקד אנרגיות:

חוק 20:80: יש לזהות מעט יעדים (20% מסך כל היעדים הקיימים) שהם החשובים ביותר (מהווים 80% ממאפייני הצלחה הארגון מבחינת חשיבותם היחסית).

7.       בחלקם קשורים לפיתוח-אישי של העובדים (הדרכה, השתלמויות).

ב.         מודל חמשת ה - C

1.       מניעים לפעולה  -  Cause for an Action

מניעים את העובדים להיות יותר מעורבים, קביעתם נעשית בתהליך המשתף את העובדים.

2.       מוטי יצירתיות  -  Creativity

דורשים מהעובדים להיות יצירתיים, כדי לממשם.

3.       מוטי יכולות  -  Capabilities

מאתגרים, דורשים מהעובדים "למתוח" את יכולותיהם עד לקצה למען הארגון.

4.       בהירים  -  Clear

מובנים לחלוטין לכלל העובדים.

5.       עקביים  -  Consistent

עולים בקנה אחד עם החזון והצהרת השליחות של הארגון, נגזרים מהמטרות האסטרטגיות של הארגון.

יעדים אפקטיביים משמשים בסיס להכנת תכניות-עבודה.

חשיבותם ותרומתם של המדדים:

1.       מהווים בסיס לקביעת היעדים.

2.       משמשים כאמצעי לבדיקת ההתקדמות בהשגת היעדים.

3.       משקפים תמונת מצב בהירה בנקודת הזמן שבה נמצא הארגון.

4.       מספקים משוב שבעזרתו ניתן לתכנן, לשנות ולשפר.

5.       מסייעים בקבלת החלטות.

A.nnotate

השבוע נדהמתי לגלות כלי טכנולוגי מאוד פשוט ושימוש . המשימה היתה אצל ליאת  אייל במסגרת הקורס הערכת טכנולוגיות ידע ,לבחור קטע מתוך טקסט לסמן ולכתוב הערה שאלה כלשהי הקשורה לנושא , אני התחברתי לקישור בחומרים מתחלפים באתר הקורס כמו שאר התלמידים בהרצאה וובלי הסבר ממנה על איך משתמשים , מאוחר יותר הבנו שזה היה בכוונה, התחלנו לתרגל את המשימה .
פשוט זהו כלי שיתוף מסמכים מקוון A.nnotate , כלי ליצירת פתקאות הדגשים על טקסט מסוגים שונים , מאפשר לשתף לאחסן הערות פתקיות , סימנים על גבי מסמכים (על מלים ספיציפיות , משפטים וקטעים ).
מתאים גם לשימוש בקרב תלמידים , מורים  ועוד ..

הפייסבוק

במסגרת הקורס היבטים בינלאומיים בתקשוב עסקנו רוב הזמן בנושא הפער הדיגטלי וברשתות החברתיות  תוך התמקדות ברשת החברתית הענקית "הפייסבוק", ורוצה לספר קצת על חוויה מיוחדת זו .
הקמנו קבוצה סגורה דרך הפייסבוק אשר היו משוייכים לה עמיתים שלי סטודנטים לתואר שני תקשוב ולמידה , במטרה לספק מקום שבו נוכל לתקשר עם המרצה לא דרך הפורום .דרך  הפייסבוק  אפשרנו שיתוף של קבצים, מידע תמונות, קבצי וידאו בין אנשים , קישורים לאתים , זה אפשר לנו לשמור על קשר רוב הזמן , שיתפנו באירועים מיוחדים , וחוויות אישיות .וזאת היתה עבורי התנסות מאוד מעשירה ותכליתית .

ספרים דיגטלים

משרד החינוך מבקש להודיע כחלק מהתוכנית הליאומית "התאמת מערכת החינוך למאה ה21" ובמסגרת המהלכים בתחום התוכן הדיגטלי החינוכי הוחלט לצאת למהלך שמטרתו לייצר בתוך חמש שנים חלופה לספרי הלימוד המודפסים , וזאת באמצעות יצירת גרסה דיגיטלית לספרים אלו.
החל משנת הלימודים תשע"ג משרד החינוך לא יאשר ספר לימוד שלא כולל ספר לימוד בגרסה מקוונת בסיסית, ספרי הלימוד יוצעו למכירה בשני אופנים : ספר מודפס כולל גרסה דיגיטלית או גרסה דיגיטלית בלבד במחיר של 60% לכל היותר ממחיר הספר המודפס .
לדעתי מהלך זה עשוי לזרז את תהליך התקשוב בבתי הספר , הוא גם יחזק את הקוראים הדיגיטליים ויבסס תרבות חדשית מסוג זה  וגם אחזק את ההסתמכות על רשת האינטרנט כמשאב חשוב לצורך למידה .

סביבה חוץ כיתתית כמצע ללמידה

 סביבה חוץ כיתתית

סביבת הלימוד החוץ כיתתית היא הסביבה הממשית , האמיתית , האותנטית שבה תהליך הלמידה הטבעי יכול להתרחש (או לפחות להתחיל ) . לאור זאת , חשוב לציין ששילוב סביבת הלימוד החוץ כיתתית בבית הספר אינו קשור לגיוון דרכי הוראה או העשרה בדרך כלל , אבל זהו תנאי מהותי בתהליך הלמידה של למידה טובה . לשילוב סביבת למידה חוץ כיתתית בלימודי מדע וטכנולוגיה יש חשיבות מיוחדת לאור התפיסה המאפיינת את החינוך המדעי והטכנולוגי ( תפיסת העולם של מדע וטכנולוגיה לכל. תפיסה זו מציבה בפני אנשי החינוך המדעי הטכנולוגי את האתגר הגדול של קירוב הוראת המדע והטכנולוגיה לכל או למרבית התלמידים . ובמילים אחרות , להפוך את המדע והטכנולוגיה לנושאים רלוונטיים לעולמם של הילדים .

 

שיטת הלימוד וחומרי הלמידה המתאימים לסביבת הלימוד החוץ כיתתית

כפי שצוין כודם , המטרה העיקרית של הפעילות בסביבת הלימוד החוץ כיתתית היא מפגש עם תופעות ומושגים באמצעות אינטראקציה ישירה של הלומדים עם האובייקט הנלמד . לכן אסטרטגיות הוראה- למידה וחומרי הלמידה צריכים לנתב את הלומדים להשגת מטרה זו . הניסיון הרב שנצבר בתחום זה מלמד שלמידה שיתופית בחוליות קטנות באמצעות תיווך מורה בשילוב פעילות בדפי עבודה המנתבים את הלומדים לאינטראקציה עם התופעה הנלמדת , תורמת ללמידה טובה יותר . המורה עובר בין חוליות העבודה , מעורר עניין וסקרנות , מעלה שאלות לחידוד החשיבה , מסייע בפתרון בעיות , מאזין לשיחה בין חברי החוליה ומכוון את תהליך הלמידה בהתאם לצרכים . בתום שלב הלמידה השיתופית חשוב לערוך סיכום קצר של הממצאים כדי לוודא שאכן הושגו מטרות הפעילות ושכל הלומדים אכן ראו וחקרו את מה שהיו אמורים לחקור .

כיצד לשלב  את הפעילות החוץ כיתתית ברצף הלמידה הכולל

השיעור החוץ כיתתי מושתת על למידת חקר בדומה לשיעור במעבדה . אולם בניגוד לסביבה ה"סטרילית" של חדר המדעים, השיעור מתקיים ב"מעבדה האותנטית", בסביבה הממשית שבה אנו חיים . ההשוואה בין הפעילות החוץ כיתתית לבין הפעילות במעבדה חשובה לא רק בגלל הדמיון בשיטת העבודה בשיעור החוץ כיתתי, אלא גם כך שאת השיעור החוץ כיתתי יש למקם באופן מדויק ברצף ההוראה –למידה בדומה לאופן שבו מחליטים המורים היכן בדיוק תשתלב פעילות מעבדה זו או אחרת ברצף ההוראה למידה . מאחר שמטרתה העיקרית של הפעילות החוץ כיתתית היא להפגיש את הלומדים עם תופעות ותהליכחם במקום התרחשותם , מומלץ לקיימה בשלבים המוקדמים של רצף ההוראה – למידה , באופן שהרצף יתפתח בהדרגה מן המוחשי אל המופשט. במידה שמטרת השיעור החוץ יתתי היא פתיחת נושא חדש באמצעות העלאת שאלות אותנטיות של לומדים אפשר בהחלט לערוך פעילות זו כשיעור ראשון הפותח את רצף הוראת התכנית . אך במידה שמטרת השיעור היא הבניית מושג או מיומנות יש להקדים לשלבה .

הערכת סביבת למידה מערת העיקול

הקישור לסביבה : מערכת העיקול

מבוא : בחרתי בסביבה ספציפית זו כי  נראתה בעיני סביבה טובה, שימושית  ומצאתי  שזו הזדמנות טובה על מנת להעריך את השערתי ,על פי  שבעת הקריטריונים ולאחר מכן מיפוי המימד הפדגוגי על פי קלי ושמיר 

הערכה על פי שבעה קריטריונים

תוכן נכון ומובן- אמינות, בהירות, תמציתיות	שלמות התוכן-כולל דיוק וכיסוי	פרסונליזציה	אבטחה- דיסקרטיות בנתונים	ניווט- ארגון החומר	אינטר אקטיביות – אפשרות תקשורת, שאלות, עזרה, מערכות פידבק	עיצוב הממשק – עקביות, מבנה המידע, עיצוב, ארגון
התוכן נכון נאמן כי הוא מסתמך על מקורות אקדמיים מאפשר מעקב סדיר של המשימות	התוכן הוא כמעט מושלם א. יש  מונחון המסביר כל המונחים  הקשורים ליחידת הלימוד ב.קישורים + משימה "חומר למחשבה" ג מבחן עצמי בסוף הפעילות אשר נותן משוב מיידי	התלמיד יוכל לבחור את קצב הלמידה שלו בכך שהוא בוחר את המשימה שהוא מעוניין בה אפילו אם הוא רוצה ללמוד על הנושאים בהרחבה.	אמנם בסוף היחידה יש מבחן  והתלמיד מקבל משוב מיידי , אבל התרגול כולל השגיאות לא ברור איפה זה נשמר .	בפעילות  הלימודית יש הצעה  לפעילויות אחת שבעיקר היא גרירת תכנים וסידור מידע ותמונות והניווט בחומר הוא קל ופשוט	הפעילות בהירה מבחינת הוראה , המטלות מובנות , התלמיד מקבל משוב מיידי בזמן סיום תהליך התרגול .	הסביבה בנויה  בצורה ידידותית ומאורגנת, לכאורה לא ניתן לזהות את קהל היעד, סביבה קלה יפה  ונוחה, הסביבה נגישה בכך שהיא מתייחסת לסוגים שונים של לקויי למידה

הערכה עפ"י המחוון של קלי ושמיר:

 

הסבר	אפיון נמוך	אפיון בינוני	אפיון גבוה	מימד
הסביבה מספקת אנימציה,ויזואליזציה ,למידה מסתעפת ,			X	ניצול  הערך הטכנולוגי
התלמיד לא חושב באופן אקטיבי על המידע הזמין ביחידה		X		רמת חשיבה נדרשת
כל תלמיד לומד באופן עצמאי ובודד	X			מידת השיתופיות
התכנים קרובים לעולמו של הילד למשל חישוב תפריט אישי של אוכל , הסקת מסקנות, השוואת תוצאות .		X		קירוב התכנים לעולם הלומד
ישנו תוצר אחיד וסגור, מיון נתונים בטבלה והשוואת תוצאות, איו הכוונה לביטוי אישי ולתוצר פתוח .	X			הכוונה לתוצרים עשירים
התלמיד מקבל משוב מידי, ההערכה היא מסכמת ואינה מלווה את תהליך הלמידה .	X			הערכה שזורה

מסקנות

 ניתן להבין כי המחוון  על פי Feyziog  & Büyüközkan, Ruan  הוא  טכני בעיקר ומתאים באופן כללי לכל אתר אינטרנט האמור להיות יעיל ושמיש  usable    

לעומת המחוון של ענבל-שמיר וקלי מתייחס להביט  הפדגוגי של  פעילות לימודית מתוקשבת.המבוסס על פי שיקפת עולם קונסטרוקטוביסטי (חברתי)