סביבה חוץ כיתתית כמצע ללמידה

 סביבה חוץ כיתתית

סביבת הלימוד החוץ כיתתית היא הסביבה הממשית , האמיתית , האותנטית שבה תהליך הלמידה הטבעי יכול להתרחש (או לפחות להתחיל ) . לאור זאת , חשוב לציין ששילוב סביבת הלימוד החוץ כיתתית בבית הספר אינו קשור לגיוון דרכי הוראה או העשרה בדרך כלל , אבל זהו תנאי מהותי בתהליך הלמידה של למידה טובה . לשילוב סביבת למידה חוץ כיתתית בלימודי מדע וטכנולוגיה יש חשיבות מיוחדת לאור התפיסה המאפיינת את החינוך המדעי והטכנולוגי ( תפיסת העולם של מדע וטכנולוגיה לכל. תפיסה זו מציבה בפני אנשי החינוך המדעי הטכנולוגי את האתגר הגדול של קירוב הוראת המדע והטכנולוגיה לכל או למרבית התלמידים . ובמילים אחרות , להפוך את המדע והטכנולוגיה לנושאים רלוונטיים לעולמם של הילדים .

 

שיטת הלימוד וחומרי הלמידה המתאימים לסביבת הלימוד החוץ כיתתית

כפי שצוין כודם , המטרה העיקרית של הפעילות בסביבת הלימוד החוץ כיתתית היא מפגש עם תופעות ומושגים באמצעות אינטראקציה ישירה של הלומדים עם האובייקט הנלמד . לכן אסטרטגיות הוראה- למידה וחומרי הלמידה צריכים לנתב את הלומדים להשגת מטרה זו . הניסיון הרב שנצבר בתחום זה מלמד שלמידה שיתופית בחוליות קטנות באמצעות תיווך מורה בשילוב פעילות בדפי עבודה המנתבים את הלומדים לאינטראקציה עם התופעה הנלמדת , תורמת ללמידה טובה יותר . המורה עובר בין חוליות העבודה , מעורר עניין וסקרנות , מעלה שאלות לחידוד החשיבה , מסייע בפתרון בעיות , מאזין לשיחה בין חברי החוליה ומכוון את תהליך הלמידה בהתאם לצרכים . בתום שלב הלמידה השיתופית חשוב לערוך סיכום קצר של הממצאים כדי לוודא שאכן הושגו מטרות הפעילות ושכל הלומדים אכן ראו וחקרו את מה שהיו אמורים לחקור .

כיצד לשלב  את הפעילות החוץ כיתתית ברצף הלמידה הכולל

השיעור החוץ כיתתי מושתת על למידת חקר בדומה לשיעור במעבדה . אולם בניגוד לסביבה ה"סטרילית" של חדר המדעים, השיעור מתקיים ב"מעבדה האותנטית", בסביבה הממשית שבה אנו חיים . ההשוואה בין הפעילות החוץ כיתתית לבין הפעילות במעבדה חשובה לא רק בגלל הדמיון בשיטת העבודה בשיעור החוץ כיתתי, אלא גם כך שאת השיעור החוץ כיתתי יש למקם באופן מדויק ברצף ההוראה –למידה בדומה לאופן שבו מחליטים המורים היכן בדיוק תשתלב פעילות מעבדה זו או אחרת ברצף ההוראה למידה . מאחר שמטרתה העיקרית של הפעילות החוץ כיתתית היא להפגיש את הלומדים עם תופעות ותהליכחם במקום התרחשותם , מומלץ לקיימה בשלבים המוקדמים של רצף ההוראה – למידה , באופן שהרצף יתפתח בהדרגה מן המוחשי אל המופשט. במידה שמטרת השיעור החוץ יתתי היא פתיחת נושא חדש באמצעות העלאת שאלות אותנטיות של לומדים אפשר בהחלט לערוך פעילות זו כשיעור ראשון הפותח את רצף הוראת התכנית . אך במידה שמטרת השיעור היא הבניית מושג או מיומנות יש להקדים לשלבה .

הערכת סביבת למידה מערת העיקול

הקישור לסביבה : מערכת העיקול

מבוא : בחרתי בסביבה ספציפית זו כי  נראתה בעיני סביבה טובה, שימושית  ומצאתי  שזו הזדמנות טובה על מנת להעריך את השערתי ,על פי  שבעת הקריטריונים ולאחר מכן מיפוי המימד הפדגוגי על פי קלי ושמיר 

הערכה על פי שבעה קריטריונים

תוכן נכון ומובן- אמינות, בהירות, תמציתיות	שלמות התוכן-כולל דיוק וכיסוי	פרסונליזציה	אבטחה- דיסקרטיות בנתונים	ניווט- ארגון החומר	אינטר אקטיביות – אפשרות תקשורת, שאלות, עזרה, מערכות פידבק	עיצוב הממשק – עקביות, מבנה המידע, עיצוב, ארגון
התוכן נכון נאמן כי הוא מסתמך על מקורות אקדמיים מאפשר מעקב סדיר של המשימות	התוכן הוא כמעט מושלם א. יש  מונחון המסביר כל המונחים  הקשורים ליחידת הלימוד ב.קישורים + משימה "חומר למחשבה" ג מבחן עצמי בסוף הפעילות אשר נותן משוב מיידי	התלמיד יוכל לבחור את קצב הלמידה שלו בכך שהוא בוחר את המשימה שהוא מעוניין בה אפילו אם הוא רוצה ללמוד על הנושאים בהרחבה.	אמנם בסוף היחידה יש מבחן  והתלמיד מקבל משוב מיידי , אבל התרגול כולל השגיאות לא ברור איפה זה נשמר .	בפעילות  הלימודית יש הצעה  לפעילויות אחת שבעיקר היא גרירת תכנים וסידור מידע ותמונות והניווט בחומר הוא קל ופשוט	הפעילות בהירה מבחינת הוראה , המטלות מובנות , התלמיד מקבל משוב מיידי בזמן סיום תהליך התרגול .	הסביבה בנויה  בצורה ידידותית ומאורגנת, לכאורה לא ניתן לזהות את קהל היעד, סביבה קלה יפה  ונוחה, הסביבה נגישה בכך שהיא מתייחסת לסוגים שונים של לקויי למידה

הערכה עפ"י המחוון של קלי ושמיר:

 

הסבר	אפיון נמוך	אפיון בינוני	אפיון גבוה	מימד
הסביבה מספקת אנימציה,ויזואליזציה ,למידה מסתעפת ,			X	ניצול  הערך הטכנולוגי
התלמיד לא חושב באופן אקטיבי על המידע הזמין ביחידה		X		רמת חשיבה נדרשת
כל תלמיד לומד באופן עצמאי ובודד	X			מידת השיתופיות
התכנים קרובים לעולמו של הילד למשל חישוב תפריט אישי של אוכל , הסקת מסקנות, השוואת תוצאות .		X		קירוב התכנים לעולם הלומד
ישנו תוצר אחיד וסגור, מיון נתונים בטבלה והשוואת תוצאות, איו הכוונה לביטוי אישי ולתוצר פתוח .	X			הכוונה לתוצרים עשירים
התלמיד מקבל משוב מידי, ההערכה היא מסכמת ואינה מלווה את תהליך הלמידה .	X			הערכה שזורה

מסקנות

 ניתן להבין כי המחוון  על פי Feyziog  & Büyüközkan, Ruan  הוא  טכני בעיקר ומתאים באופן כללי לכל אתר אינטרנט האמור להיות יעיל ושמיש  usable    

לעומת המחוון של ענבל-שמיר וקלי מתייחס להביט  הפדגוגי של  פעילות לימודית מתוקשבת.המבוסס על פי שיקפת עולם קונסטרוקטוביסטי (חברתי)

פיתוח חשיבה וחשיבה מסדר גבוהה ומה שביניהם

פיתוח חשיבה , חשיבה מסדר גבוה אלה מושגים אשר חוזרים על עצמם כמעט בכל הקורסים שלנו לאורך השנה.
הוראת חשיבה מסדר גבוה נחשבת כמטרה חשובה בתוכנית הלימודים , תוכנית הלעמודים העכשווית מדגישה את הצורך בפיתוח חשיבה מסדר גבוהלכלל התלמידים.
ענת זוהר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד חינוך, פרסה ספרים ומאמרים רבים העוסקים במעבר מהוראה שעיקרה מסירת מידע להוראה שעיקרה חקר ופיתוח חשיבה
לאחר שקראתי את המאמרים שלה בנושא התחזקו בי תחושות אשר קיימות בי ואשר לוו אותי לאורך הזמן שנהייתי בו מורה , זה שההוראה היא אמצעי ולא מטרה , אנו לומדים לא בגלל שזה חשוב אלא כי ישנה תועלת בדבר, הגישה החדשה שהציגה אותה ענת זוהר היא טיפוח מיומנויות חשיבה אשר מדברת על מעבר משינון ותרגול כלים נוקשים בלמידה המדגישה חשיבה והבנה מעמיקה , ניתוב הלומדים לקבוצות דיון, שיהיו פעילים וישתתפו בקבוצות חשיבה שיש בהם ניתוח , קבלת החלטות , העלאת השערות, עריכת השוואה תוך נתינת מקום לחילוקי דעות , עבוד נתונים והסקת נתונים . 

תוכנית התקשוב הארצית של משרד החינוך

היום היה לי הכבוד להיות בהצגה של תוכנית התקשוב הארצית של משרד החינוך אשר נכחו בה , הסטודנטים של המכללה , סגל מרצים בכירים במכללה בהנהגת פרופסור דוד חן והמגמה לתקשוב בהנהלת ראש תחום גילה קורץ.
רוני דיין מפקח גף יישומי מחשב יחד עם רונית נחמיה מפקחת ארצית שניהם הציגו את תוכנית התקשוב ושמו דגש על התנהלות התוכנית והרציונל מתוכנית אשר מרתה לחזק ולקדם את השימוש בכלים הדיגטלים בבתי הספר , כדי לממש יעד זה צויידו רוב בתי ספר אשר השתתפו בתוכנית בספרים דיגיטליים, חומרי למידה וזה היה הצד הטכני,בעניין הצד הפדגוגי הם הקצו  שעות אשר הוקדשו להכשרת  רכזי תקשוב ומורים בבתי הספר , מבחינת צד הטכנולוגי , אספקת מחשבים ניידים למורים, לוחות אינטראקטיביים, מהצד הארגוני הם הסבירו על מהלך חיבור משרד הממשלה לפרוייקט.
ברצוני להתייחס דווקא לרכזי התקשוב בבתי הספר שהוא נחשב לאלמנט חשוב אשר זכה בחלק נכבד בהרצאה עליו מסתמכת רוב העבודה היישומית בשדה , זהו תפקיד אשר הופך להיות איש מקצוע מומחה בתחום חדש הנקרא,טכנולוגיות למידה

OneNote כלי ליעול עבודת המנהל והרכז

בעידן המודרני שבו הזמן הינו משאב יקר שניתן לקצר תהליכים שונים בו זמנית , אנו יכולים להשתמש בטכנולוגיה אשר ההתפתחות שלה הולכת בקצב מואץ כל הזמן  . הנה הגיע העת לדעת לנהל את המידע  וליצור אינטראקציה כל הזמן,
כל אלה מחשבות אשר עלו לי בעקבות הפרזנטציה של גילה קיסלוביץ וויקי עקמי שתי עמיתות במסגרת קורס שיטות וכלי חיפוש מתקדמים ,הן הציגו את השימושים העיקריים  המיוחדים של המחברת הדיגיטלית , ומיד עלו לי עוד רעיונות לשימוש יעיל של הכלי דווקא בתחום הניהולי , הבחנתי מיד ביתרונות של הכלי אשר יכולים לעזור למנהל או רכז שכבה או מקצוע לניהול המידע וארגונו, ניתן להקצות לכל מורה חוצץ ב OneNote ולאחסן בתוכה מידע אודות כל מורה , פרטים אישיים,מפגשים, סכומי מידע , תצפיות בשיעורים ועוד' ,ניתן לתייג הערות חשובות (כמו בדילשיס) ולסנכרן אותן עם משימות ותזכורת בOutelook, ניתן לשתף האנשים המחוברים בדיון בזמן כתיבת מסמך מסויים

האם אני אדון לגורלי??

האם אנחנו אדונים לגורלנו? האם אנחנו בוראים את המציאות שלנו ?

במסגרת הקורס הערכה וטכנולוגיות ידע התבקשנו לבחור סרט ולשלב אותו בתהליך הוראה אשר ברצוננו ללמד , אני בחרתי סרט נפלא מעורר השראה ורגשות  של מוטיבציה ורצון , הסרט מראה איך כוח הרצון במצב של חוסר סיפוק ביכולתו לחולל שינויובסוף מוציאים מתוק מעז.
 

תקציר הסרט: גביע העולם של שנת 1995 היה עבור רבים בעולם קצת יותר מטורניר רוגבי מרגש. אבל לאנשיה של דרום אפריקה הייתה זו נקודת תפנית היסטורית - חוויה משותפת שעזרה לרפא את פצעי העבר ונתנה תקווה לעתיד.
כשנלסון מנדלה (מורגן פרימן) זוכה בנשיאות דרום אפריקה בתחילת שנות התשעים הוא מקבל לידיו מדינה שסועה וקרועה. מנדלה מביא עימו רוחות של שינוי ומבטיח הרבה. אפילו התומכים הנלהבים ביותר שלו מתקשים להאמין לו.

תובנות אישיות לאור הסרט

הסרט מהווה  דוגמא טובה להשראה ולכוח הרצון לתרבות ניהול אצל המנהיג או מי   שמוביל תהליכים, המבוססת על עקרון האחריות-  ואחריות כדגם חשיבה. 

    

Be     __ Do     __Have

מה שיש לי

הוא תוצאה ממה שאני עושה

ומה שאני עושה נגזר מעמדותיי

אנחנו מקשרים את נושא הסרט לנושא החדשנות ותוכנית התקשוב הליאומית

אנחנו מאמינים בשינוי, וכדי להתמודד עם השינוי יש לאמץ מחשבות חדשות מרחיקות ראות ונועזות , ללא שינוי אין צמיחה והתקדמות . לשם החדרת השינוי נדרש חשיבה חיובית ויצירתית ואפילו להתחיל מעניין פשוט , בסרט ראיתי איך נלסון מנדלה האמין שיביכולתו לאחד את העם באמצעות הספורט , הוא ידע שהמדינה שלו מפולגת מבחינה גזענית וכלכלית ומאמין שביכולתו לאחד את את העם

השינוי אשר ברצוננו לחולל נעשה בעקבות ביקורת רבה ואי שביעות רצון ממבנהו ותפקידו של ביה"ס המסורתי , אנחנו המורים מוטלת עלינו האחריות בעיצוב דור העתיד ובכך עלינו ליצור קהילת מורים חדשנית .

שאלות שאני מעדיפה לשאול את עצמינו אחרי הצפייה בסרט:

1. אילו תובנות הגעתי מתוך הצפייה בסרט.
2. אילו דפוסי התנהגות בכוונתי להתחיל ליישם לאור הצפייה בסרט .

                                                                 צפייה מהנה

איים של חדשנות

איים של חדשניות - הזדמנויות ואיומים העומדים בפני יישום יעיל של חידושים טכנולוגיים .
זהו שם המאמר של יורם עשת אלקלעי ואורית אבידב אונגר האוניברסיטה הפתוחה אשר פורסם באפריל 2011   
המאמר מביא השוואות מפורטות בין שני דגמים בהיבט של פרמטרים של שינוי ארגוני בהקשר של הטמעת טכנולוגיה מתוקשבת .
יצירת איים של חדשנות נוצר בשתי דרכים מרכזיות :

•  החלטות הבאות כיוזמות של הנהלת הארגון (top-down)
• החלטות מקומיות (bottom-up) מתוך הארגון המובלות על ידי מורים נלהבים בארגון המובילים יוזמות חדשניות.

שאלות רבות עלו בדעתי בעקבות המאמרבנושא התפתחות מקצועית בקרב מורים והכשרתם כסוכני שינוי בבתי הספר למשל  תהיתי לגבי הדרכים בהם יוכלו אותם מורים להפיץ את הידע שנצבר בבית הספר וכיצד תורם הידע לקידום של מסגרות שונות ותהליכים בחינוך ? צריך לברר כיצד תורם ידע חדש לקידום ההוראה ולהנעת תהליכי שינוי בתחומים הרצויים .
אני תמיד האמנתי שהכשרת קבוצת אנשים במטרת קידום תהליך ההוראה ולהנעת תהליכי שינוי , משום ש איכות המורים מושפעת מכמה גורמים וביניהם היכולת ללמוד ולהשתנות כחלק מתהליך של השינוי במערכת והיכולת לתרגם ידע שרכשו ולהפוכו ליעיל בתהליכי שינוי ( חן 1995, 1998).
מנקודת המבט שלי אני רואה שהכל עניין של שיתופיות של הידע הנרכש, כדי להפוך את זה כתרבות של שינוי בבית הספר צריכה להיות רמת השיתופיות של הידע מאוד גבוהה ובכך תהפוך למקור של חדשנות חינוכית בכלל וחדשנות טכנולוגית בפרט.