מערכת החינוך בפינלנד

בשנות  התשעים נערכה רפורמה חינוכית בפינלנד במטרה לשפר את רמת החינוך ולייעל את המערכת , לספק הזדמנויות שוות לכל האוכלוסייה ולצמצם פערים לימודיים חברתיים והחשוב בעיניי להרחיב את הגמישות במערכת והבחירה האישית לתלמידים , הדבר שסובלת ממנו מערכת החינוך שלנו .

בעקבות הסרט ראינו את עקרונות הרפורמה ותהליך יישומה אשר בעקבותיה הפכה פינלנד לאחת המדינות המובילות בעולם בהישגים לימודיים  ומובילה בתחום תעשיות ההייטק .

עלו בסרט נתונים אודות ההישגים של העם הפיני במערכת החינוך, התלמידים הפינים הגיעו למקום הראשון במבחני ההישגים הבינלאומיים PIZA במתמטיקה, הבנת הנקרא ובמדע . נציגים רבים ביקרו שם כדי לבדוק מה הפינים עושים. אני אתייחס למדיניות החינוך בקצרה .

·         חינוך בבי"ס יסודי הוא חובה ומתחיל מגיל 7  ומסתיים בגיל 16 והוא חינמי גם.

·         רוב בתי הספר היסודיים והתיכוניים מוחזקים ע"י העיריות או המחוזות , הם הוגדרו בחברה מידענית כלומר מוסדות החינוך צוידו במחשבים וחוברו לרשתות מידע .

·         בלימוד שפה התלמידים לומדים שתי שפות בנוסף לשפת אם ויש להם אפשרות לבחור אחת מתוך שתי האפשרויות .

·         בחינוך המתמטי ובמדעי הטבע התלמידים בוחרים נושאים אלה בבית הספר .

·         המורים חויבו בקבלת תואר אקדמי (מ.א.) בתחום אותו הוא מלמד ותנאי עבודה למורים טובים מאוד.

המפתח לחינוך מוצלח בפינלנד הוא ההשקעה האישית בתלמידים והמורים ,ישנם הרבה השקעה ,יחס אישי .בין תלמידים ההורים והמורים  נרקמה מערכת יחסים אשר מושתת על יחסי אמון , שיטות הלימוד מגוונות מתוך הסרט שיטות אשר מעודדות חשיבה וחקר , עבודה שיתופית ועבודה בקבוצות ,  לא מעט מחקרים אשר הראו כי למידה קבוצתית תורמת לאווירה חיובית  ומשפרת את ההערכה העצמית והתחושה האישית של התלמיד  .

חזון חדש של בתי ספר בניהול עצמי

זהו מאמר העוסק בחידושים מהותיים בחינוך צ'אנג מציג פרדיגמה חדשה , הוא קרא לזה משולש בגלל שהוא תהליך משולש המורכב מפיתוח אינטליגנציות מרובות תלויות הקשר אצל הלומדים . הוא ציין שלושה מרכיבים בתהליך זה :

גלובליזציה:העברה, פיתוח ערכים ,ידע, טכנולוגיה , כלכלה , חברה תרבות, לימוד ונורמות התנהגות בין המדינה וכל זאת בעזרת רשת תקשורת גלובלית (האינטרנט ,ערכת אלקטרונית כלל עולמיות  .

לוקליזציה: העברה, סיגול, ופיתוח של ערכים, ידע, טכנולוגיה ונורמות התנהגות קשורות מההקשרים המקומיים ואליהם. ללוקליזציה משמעות כפולה: ראשית, המשמעות יכולה להיות סיגול של כל הערכים הקשורים החיצוניים, היזמות והנורמות כדי שיתנו  מענה לצרכים המקומיים ברמת החברה, הקהילה או המקום; שנית, המשמעות יכולה להיות שיפור ערכים מקומיים, נורמות, דאגות, רלוונטיות, השתתפות ומעורבות ביזמות ובפעולות קשורות.  

אינדיבידואליזציה :העברה, פיתוח ערכים, ידע טכנולוגי ונורמות כדי לענות  על צרכי הפרט ואישיותו , מטרתה של ההתאמה האישית היא להביא ידי מירב המוטיבציה , היוזמה והיצירתיות של התלמידים ומורים בחינוך , בהוראה והלמידה דרך אמצעים שונים כגון יעדי למידה שיטות הוראה שונות ועוד .

בהמשך המאמר צ'אנג משווה בין הפרדיגמה המסורתית והפרדיגמה החדשה מתוך השוואה זו אני הבחנתי בין השיטות  הקיימות במערכת החינוך ובאפשרויות הטמונות בהן למשל למדתי כי קיימת אפשרות אחרת שיכולה להיות מותאמת לפרט , הן מצד התלמיד , פרדיגמה זו מציעה הגמשה עצמית אצל התלמיד והן מצד המורה פוטנציאל ותכונות משלו וכל מורה יכול ללמוד סגנון שונה כדי לממש את מירב תרומתו .

במסגרת הקורס מדיניות בחינוך נחשפנו לרפורמות שונות אשר מרביתן שואפות לבתי ספר אפקטיביים , המעבר לבתי ספר בניהול עצמי אשר הדגש בהו הוא על תכנון פיתוח בבית הספר והבטחה של איכות ההוראה , בתי ספר בניהול עצמי נחשב לאחת המגמות הבין לאומיות הבולטות לרפורמה בחינוך (צ'אנג, 2000), והיא מדגישה ביזור ברמת בית הספר כאמצעי עיקרי לקדם קבלת החלטות אפקטיבית , שיפור תהליכים פנימיים ושימוש במשאבים בהוראה ובלמידה כדי לענות על צורכי החינוך הייחודיים של כל בית ספר.

היותי ואני מתמחה במגמת תקשוב ולמידה רוצה להתייחס במיוחד על טכנולוגיות המידע המאפשרות גלובליזציה , הרבה מחקרים הראו את הבעייתיות של המורים  וחוסר שליטתם בכלים אלה וחוסר מודעות לפוטנציאל הגלום בהם  וטכנולוגיות כסוכני שינוי  בבית הספר . אמנם תוכנית התקשוב הציעה תוכניות לימודים חדשניות ומסגרות מתאימות להכשרת המורים  ולהפוך אותם למורים נבונים בשילוב טכנולוגיות חדשניות מגוונות אשר יהפכו את הלמידה לרלוונטית  , אין ספק שדבר זה מצריך ניסוח  ושינוי שח חלק מהמטרות  אשר מציב המטה במשרד החינוך

אם אנחנו חושבים עמוק קצת בכל תקופה והאיומים של הגלובליזציה נגלה שאנחנו חיים בתוך העולם הזה ,החשיפה שלנו לעולם האינטרנט והשימוש היומי בו  וגם ברשתות החברתיות למיניהן . לדעתי לרובנו קרה שינוי תפיסה לגבי הערכים והתנהגויות בהתאם לעידן החדש מבלי שזה יפגע בערכים המסורתיים אשר מייחדים אותנו ומבלי לפגוע בעוד פינות חשובות בחיינו , במילים אחרות אני מאמינה שעלינו לדאוג לחנך את הדור חדש אשר יהיה מסוגל לתפקד בעולם גדוש של תקשוב ונהיה אקטיביים במידה רבה בתוך העולם הגלובלי  אשר הולך ונהיה  מצומצם  יותר מתוך טענה שאנחנו לא חייבים לקבל ו"לקנות" את  כל הערכים והתכנים  המוצעים על ידי החברה החדשה אלא לדעת לשאוב את המתאים עבורנו שביכולתו למתן את תפקודנו המיטבי בעולם הזה .   

יונת דואר

ברגע שהתבשרנו  על יישום חדש שמקדים את זמנו אשר לפיו אפשר משרד החינוך לנו אוכלוסיית המורים שם משתמש וסיסמה לכתובת דוא"ל ארגוני של המשרד שבו כל המורים מחוברים וקראו לזה  "יונת דואר ".

כמורה למדע וטכנולוגיה ומתמחה בתקשוב עצם השם יונת דואר הרגיע אותי שילוב שתי מילים כאשר החלק הראשון של המלה מתאר בעל חיים שהוא מרכיב חיי וחלקו השני דומם ,כמו חיבור של הטבע והטכנולוגיה ,שני תחומים שייכים לתחום הדעת שלי מדע וטכנולוגיה .

והנה עוד פלטפורמה חשובה העומדת ברשות המורים במטרה להטמיע את עקרונות תכנית התקשוב הלאומית  להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 . יתר על כך זהו פרויקט ירוק באמצעותו אנו חוסכים כמויות של נייר ושומרים על הצמחייה ומצילים את יערות הגשם, התקשורת תתקיים בדרך אלקטרונית ויעילה יותר .

המערכת  כוללת תיבת דואר בנפח עצום של 10GB הכוללת אנטי וירוס ואנטי ספאם , אלפון כתובת ארגוני של כל עובדי הוראה, רשומות תפוצה ייעודית ומגוון רחב של קבוצות יצירה , עריכה ושיתוף מסמכים באמצעות Office web Apps   אפשרות סנכרון לטלפון הנייד לזמינות תמידיתDisk On Key וירטואלי פרטי ביונת דואר בנפח של 25GB המאפשר אחסון ,גיבוי ושיתוף קבצים. 

הדיאליקטיקה בין מרכוז וביזור

ביקורת על המאמר של פרופ' עמי וולנסקי: הדיאלקטיקה בין מרכוז וביזור

המאמר מתאר את השינויים אשר התרחשו במדינה ואת הכוחות והמשאבים השונים אשר שלטו בעבר ועודם שולטים בימינו בכל הגופים הרלוונטיים  במערכת החינוך וגם בגופים אשר באים במגע איתם, אי סימטריה בין כוחות אלה הולידו מתחים שונים בין השלטון המרכזי שדרש כל הזמן סמכות עליונה ורצה כל הזמו לשמר את המעמד המרכזי שלו ובין בתי הספר והרשויות המקומיות.

המאמר מתאר את התהליך שבו עברה  המערכת שינויים רבים חלקם בעלי משמעויות והשפעות רבות על החינוך בבתי הספר , הפדגוגיה , מעמד המורה והתרבות הניהולית .אני אציג בקצרה את השינויים שלחו בשני היבטים :

לקראת סמכות ארגונית ריכוזית : אישור חוק חינוך חובה בשנת 1949, קידום מעמד המורה היכרות בכל המורים כעובדי מדינה דבר שחיזק את הריכוזיות , ההחלטה חייבה את המשרד לקבוע נהלים ולהיות מעורב בקבלת החלטות רבות ומגוונות בתחומים כמו מינוי מורים, הצבת מורים , אישורים, משכורות וזה הוביל להרחבת הסמכות והביקורת על סדרי מנהלי כוח האדם בבית הספר והרחבת כוח המפקחים לעומת צמצום כוח המנהל והארגון.

מגמות לביזור - קריאה לאוטונומיה פדגוגית :בזמן שהתחושה כי דפוסי המרכוז שהתפתחו השפיעו על תהליכי קבלת ההחלטות לעידוד יוזמות שמונתה המליצה לתת אוטונומיה למורה בהפעלת תוכנית  של לימודי בחירה של 25% מתוכנית הלימודים הרשמית ,  היות והמורים ובתי ספר לא קיבלו את השעות ואמצעים אחרים לכן התהליך דוכא, אבל נמשכו המאמצים להתחדש  בשנות השמונים ובכך נקרא המנהל להקים צוותי ניהול שבהם המנהל יהיה "ראשון בין שווים", בביה"ס היסודי ניתנה אפשרות להשתמש באופן גמיש יותר בתקן הבסיסי וזה בא לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל אשר נועד להדגיש את השינויים בסמכויות ובאחריות המואצלת למוסדות החינוך , רעיון האוטונומיה לא הגיע לכלל מימוש בגלל קיצוצי תקציב .בתחילת שנות התשעים חלה שחיקה נוספת באוטונומיה , מבחני המשוב פגעו בתכניות הלימודים שפותחו בבתי הספר .

לנוכח השינויים המהירים שראינו גדל הצורך ביכולת להבין את הסביבה המשתנה באופן דינמי כל כך , כלומר, גדל הצורך בהבנה אסטרטגית בהקשר זה אני אתמקד במנהלים לשם דוגמא . מנהלים יצטרכו לעסוק הרבה יותר בהבנת עניינים אחרים הקשורים לארגון למשל ההתמקמות של הארגון בסביבה , חיזוי תהליכים עתידיים , יוזמות , עיצוב תמונת העתיד של בית הספר ופה נכנס כל העניין של בניית חזון , חזון ארגוני , מיצוי הפוטנציאל של כל העובדים ( המורים) והתלמידים , היצירתיות והאינטליגנציה.

שיטת הביזור כלומר הפיכת הארגונים לשטוחים יותר ולפחות היררכיים מקרבים את המנהל לאנשיו והוא חשוף יותר לבחינה ולביקורת הרבה יותר מאי פעם בעבר , המנהל בימינו חייב להיות הרבה יותר איכותי , מתוחכם ומגוון ביכולתו להשפיע על אנשים ולהניעם .

בסוף המאמר הבנתי שמאבק זה עדיין לא נגמר , המתח בין שני הקטבים ובין שתי הגישות יוסיף להניע את המטולטלת על ציר הביזור והמרכוז ויעסיק את מערכת החינוך גם ביובל השני של מדינת ישראל.

RSS

RSS–Rich Site Summary או Rearlly Simple Syndication – הוא אוסף של תקני XML המאפשר להשתמש להתעדכן, על פי רצונו , במידע חדש המועלה לאתרי תוכן . כל קובץ RSS הוא ערוץ תוכן המורכב מפריטים המכילים תקציר וקישור לתוכן המלא . הרעיון הוא לספק את המידע לכל המעוניין בכך ולאפשר ללקוח לשלוט על אופן הצגתו (רותם, 2008)

מידע RSS מחולק לשני סוגים עיקריים של יחידות :ערוץ ופריט. הגדרת הערוץ מתארת בדרך כלל את מקור המידע , בדרך כלל האתר המקורי שממנו מגיע המידע . לכל ידיעה חדשותית , אירוע או פרט מידע אחר מוקדש פריט .תקני RSS מתוכננים כל שיש בהם מידע על תאריך הייצור של המידע ועל תאריך התפוגה שלו .

ניתן לעשות מגוון שימושים ב-RSS : לשלוח אותו בדואר אלקטרוני , לשלבו באתרים אחרים, לשלוח הודעות SMS המבוססות עליו

איך מתחילים?

כל מה שצריך זה להתקין תוכנת קריאה ולהוסיף אליה את האתרים הרצויים ולקבוע את קצב העדכון הרצוי ולהתחיל ליהנות מעדכונים וחדשות . התוכנה תעשה את העבודה במקומנו  ,היא תבחר את הנושאים הרלוונטים עבורנו ותזרים לנו את המידע הרצוי ואנחנו יכולים להתפנות לעיסוקים אחרים .

The Rise and the Price of the Standards Movement

ביקורת על המאמר של פרופ' עמי וולנסקי : עליית הסטנדרטים והמחיר שגבתה   

המאמר מציג את מדיניות הסטנדרטיזציה בחינוך ובוחן את הכוחות השונים אשר נתנו השראה למהלכים לקראת הסטנדרטיזציה ובעיקר התמקד בארצות הברית ובאנגליה מצד, ומצד שני הוא מתאר מה מתרחש בישראל .

הוא מציג את המחלוקת בהקשר הסטנדרטים , המתנגדים לסטנדרטיזציה טוענים שהיא מתעלמת מהשונות בין התלמידים וכי ישנם כמה גורמים אשר משפיעים על תהליכים חשובים בהוראה כמו הבניית הידע אצל הלומדים , היא גם לוקחת בחשבון גורמים כמו תורשה , תרבות ועוד...

המאמר מציג סוגיה / דילמה חשובה בעיני והיא לתאר כיצד מערכת החינוך תצליח ליישם מדיניות של סטנדרטים שאינה מובילה רק להוראה וללמידה לקראת מבחן המבוססת בעיקרה על זכירה ,שינון, ותרגול , תהליכים קוגניטיביים פשוטים אלא גם לפתח שיטות למידה המטפחות חשיבה בקרב הלומדים על פי הגישה הקונסטרוקטיבסטית . ופה אני אנצל הזדמנות ואספר קצת על יוזמה  חינוכית אשר יזמנו בבית ספרנו לפי 6 שנים כמעט שעיקרה שינוי דרכי הוראה על פי הגישה הרב תחומית. השינוי נעשה בעקבות ביקורת רבה ואי שביעות רצון ממבנהו ותפקידו של ביה,ס המסורתי , ביקורת שנשמעת מכל המעורבים במערכת החינוך והיא באה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל.בנקודות הבאות: מספר המקצועות שתלמידים נדרשים ללמוד בו זמנית הוא גדול, אפשרויות הבחירה של בתי הספר ושל תלמידים מצומצמות, שיטות ההערכה המסכמות כופים על המורה סגנון הוראה שהוא ברובו פרונטאלי ושמרני , שיטות ההערכה המסכמות ריכוזית ומשפיעה על שיטות ההוראה . לכן התוכנית שהפעלנו בביה"ס מטרתה   ליצור עניין ומוטיבציה אצל התלמידים, ולהפוך את תהליך הלמידה לרלוונטית יותר לתלמידים  . גם אנחנו בביה"ס ראינו שיש צורך לשינוי הקדשנו כוחות רבים ומשאבים לתכנית לימודים חדשית זו , האמנו שבכך נוכל  להתגבר על קשיים וחסרונות לשיטות השונים אשר מציעים במערכת החינוך בישראל

אני מסכימה עם הדברים שבאו לידי במאמר אשר בלטו בסיכום  של המאמר ואשר התייחסו לדרך בה הסטנדרטיזציה יושמה , תהליך הלמידה הפך פחות מעניין ומאתגר עבור המורים והתלמידים וגרמה לירידה במוטיבציה בקרב הלומדים בעיקר , עדיין מחפשים את האמצעי היעיל אשר ביכולתו להביא לשיפור והנושא עדיין נחקר ע"י ארגונים שונים מכל התחומים במטרה לשפר את מדיניות זו ולהביא ליותר הצלחה בחינוך ובבתי הספר .

שוב ושוב חוזרת הרפורמה

ביקורת על המאמר של לארי קיובן

המאמר מתאר את תהליך הרפורמה בחינוך אשר הוא מושפע באופן מכריע מתהליכים פוליטיים וכלכליים ופחות מתהליכים פנים מערכתיים.

מטרת המאמר הנוכחי הינה להאיר את סוגיית חזרתן הבלתי פוסקת של רפורמות בית ספריות , לשם כך מציג הכותב שלוש דוגמאות ובהמשך הוא בודק כיצד ניסו חוקרים להסביר את חזרתן של רפורמות בית ספריות ולבסוף , מאחר שההסברים המוכרים מתעלמים מראיות רבות או פוסחים עליהן, מציע הכותב חלופות שיביאו בחשבון גם את הראיות הסותרות .

אני למשל במהלך 12 שנות העבודה שלי בבתי ספר ומכהנת כמורה למדעים , חוויתי שתי רפורמות בחינוך, הראשונה אשר נשארה בשלב הצעה ולא יושמה בפועל (ועדת דברת) והשנייה אשר הגיעה לשלב היישום והפרקטי והיא אופק חדש,לדעתי רפורמות לא מיושמות בגלל המבנה החלש של משרד החינוך בכלל ובמגזר הערבי בפרט. המורה מסתגר בכתה, הוא לא מיישם את עקרונות הרפורמה ובכך מצטמצמת היכולת של הפיקוח של המדינה על יישומן .

על פי המאמר  השתמשו במטפורה למטולטלת והמחזוריות ולפי ההסבר יש למטפורה שני הסברים ואני אישית נוטה להצדיק ולהאמין בפגמים אלה אשר מתייחסות לדמוי זה , אחד מהם היה שעל פי הדימוי יש צורך בכוח חיצוני רב עוצמה כדי לתת למטולטלת דחיפה ראשונית , אכן זה מראה עד כמה קובעי המדיניות הם חסרי אונים בכל הקשור לשינוי הסביבה הבית ספרית , ישנו כוח גדול יותר בעל השפעה גדולה אשר הם רוב הזמן מתעלמים מהם והם המורים והתלמידים , אם הרפורמה לוקחת בחשבון מלכתחילה את שני גורמים מרכזיים אלה הצורה תהיה שונה .