הדיאליקטיקה בין מרכוז וביזור

ביקורת על המאמר של פרופ' עמי וולנסקי: הדיאלקטיקה בין מרכוז וביזור

המאמר מתאר את השינויים אשר התרחשו במדינה ואת הכוחות והמשאבים השונים אשר שלטו בעבר ועודם שולטים בימינו בכל הגופים הרלוונטיים  במערכת החינוך וגם בגופים אשר באים במגע איתם, אי סימטריה בין כוחות אלה הולידו מתחים שונים בין השלטון המרכזי שדרש כל הזמן סמכות עליונה ורצה כל הזמו לשמר את המעמד המרכזי שלו ובין בתי הספר והרשויות המקומיות.

המאמר מתאר את התהליך שבו עברה  המערכת שינויים רבים חלקם בעלי משמעויות והשפעות רבות על החינוך בבתי הספר , הפדגוגיה , מעמד המורה והתרבות הניהולית .אני אציג בקצרה את השינויים שלחו בשני היבטים :

לקראת סמכות ארגונית ריכוזית : אישור חוק חינוך חובה בשנת 1949, קידום מעמד המורה היכרות בכל המורים כעובדי מדינה דבר שחיזק את הריכוזיות , ההחלטה חייבה את המשרד לקבוע נהלים ולהיות מעורב בקבלת החלטות רבות ומגוונות בתחומים כמו מינוי מורים, הצבת מורים , אישורים, משכורות וזה הוביל להרחבת הסמכות והביקורת על סדרי מנהלי כוח האדם בבית הספר והרחבת כוח המפקחים לעומת צמצום כוח המנהל והארגון.

מגמות לביזור - קריאה לאוטונומיה פדגוגית :בזמן שהתחושה כי דפוסי המרכוז שהתפתחו השפיעו על תהליכי קבלת ההחלטות לעידוד יוזמות שמונתה המליצה לתת אוטונומיה למורה בהפעלת תוכנית  של לימודי בחירה של 25% מתוכנית הלימודים הרשמית ,  היות והמורים ובתי ספר לא קיבלו את השעות ואמצעים אחרים לכן התהליך דוכא, אבל נמשכו המאמצים להתחדש  בשנות השמונים ובכך נקרא המנהל להקים צוותי ניהול שבהם המנהל יהיה "ראשון בין שווים", בביה"ס היסודי ניתנה אפשרות להשתמש באופן גמיש יותר בתקן הבסיסי וזה בא לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל אשר נועד להדגיש את השינויים בסמכויות ובאחריות המואצלת למוסדות החינוך , רעיון האוטונומיה לא הגיע לכלל מימוש בגלל קיצוצי תקציב .בתחילת שנות התשעים חלה שחיקה נוספת באוטונומיה , מבחני המשוב פגעו בתכניות הלימודים שפותחו בבתי הספר .

לנוכח השינויים המהירים שראינו גדל הצורך ביכולת להבין את הסביבה המשתנה באופן דינמי כל כך , כלומר, גדל הצורך בהבנה אסטרטגית בהקשר זה אני אתמקד במנהלים לשם דוגמא . מנהלים יצטרכו לעסוק הרבה יותר בהבנת עניינים אחרים הקשורים לארגון למשל ההתמקמות של הארגון בסביבה , חיזוי תהליכים עתידיים , יוזמות , עיצוב תמונת העתיד של בית הספר ופה נכנס כל העניין של בניית חזון , חזון ארגוני , מיצוי הפוטנציאל של כל העובדים ( המורים) והתלמידים , היצירתיות והאינטליגנציה.

שיטת הביזור כלומר הפיכת הארגונים לשטוחים יותר ולפחות היררכיים מקרבים את המנהל לאנשיו והוא חשוף יותר לבחינה ולביקורת הרבה יותר מאי פעם בעבר , המנהל בימינו חייב להיות הרבה יותר איכותי , מתוחכם ומגוון ביכולתו להשפיע על אנשים ולהניעם .

בסוף המאמר הבנתי שמאבק זה עדיין לא נגמר , המתח בין שני הקטבים ובין שתי הגישות יוסיף להניע את המטולטלת על ציר הביזור והמרכוז ויעסיק את מערכת החינוך גם ביובל השני של מדינת ישראל.

RSS

RSS–Rich Site Summary או Rearlly Simple Syndication – הוא אוסף של תקני XML המאפשר להשתמש להתעדכן, על פי רצונו , במידע חדש המועלה לאתרי תוכן . כל קובץ RSS הוא ערוץ תוכן המורכב מפריטים המכילים תקציר וקישור לתוכן המלא . הרעיון הוא לספק את המידע לכל המעוניין בכך ולאפשר ללקוח לשלוט על אופן הצגתו (רותם, 2008)

מידע RSS מחולק לשני סוגים עיקריים של יחידות :ערוץ ופריט. הגדרת הערוץ מתארת בדרך כלל את מקור המידע , בדרך כלל האתר המקורי שממנו מגיע המידע . לכל ידיעה חדשותית , אירוע או פרט מידע אחר מוקדש פריט .תקני RSS מתוכננים כל שיש בהם מידע על תאריך הייצור של המידע ועל תאריך התפוגה שלו .

ניתן לעשות מגוון שימושים ב-RSS : לשלוח אותו בדואר אלקטרוני , לשלבו באתרים אחרים, לשלוח הודעות SMS המבוססות עליו

איך מתחילים?

כל מה שצריך זה להתקין תוכנת קריאה ולהוסיף אליה את האתרים הרצויים ולקבוע את קצב העדכון הרצוי ולהתחיל ליהנות מעדכונים וחדשות . התוכנה תעשה את העבודה במקומנו  ,היא תבחר את הנושאים הרלוונטים עבורנו ותזרים לנו את המידע הרצוי ואנחנו יכולים להתפנות לעיסוקים אחרים .

The Rise and the Price of the Standards Movement

ביקורת על המאמר של פרופ' עמי וולנסקי : עליית הסטנדרטים והמחיר שגבתה   

המאמר מציג את מדיניות הסטנדרטיזציה בחינוך ובוחן את הכוחות השונים אשר נתנו השראה למהלכים לקראת הסטנדרטיזציה ובעיקר התמקד בארצות הברית ובאנגליה מצד, ומצד שני הוא מתאר מה מתרחש בישראל .

הוא מציג את המחלוקת בהקשר הסטנדרטים , המתנגדים לסטנדרטיזציה טוענים שהיא מתעלמת מהשונות בין התלמידים וכי ישנם כמה גורמים אשר משפיעים על תהליכים חשובים בהוראה כמו הבניית הידע אצל הלומדים , היא גם לוקחת בחשבון גורמים כמו תורשה , תרבות ועוד...

המאמר מציג סוגיה / דילמה חשובה בעיני והיא לתאר כיצד מערכת החינוך תצליח ליישם מדיניות של סטנדרטים שאינה מובילה רק להוראה וללמידה לקראת מבחן המבוססת בעיקרה על זכירה ,שינון, ותרגול , תהליכים קוגניטיביים פשוטים אלא גם לפתח שיטות למידה המטפחות חשיבה בקרב הלומדים על פי הגישה הקונסטרוקטיבסטית . ופה אני אנצל הזדמנות ואספר קצת על יוזמה  חינוכית אשר יזמנו בבית ספרנו לפי 6 שנים כמעט שעיקרה שינוי דרכי הוראה על פי הגישה הרב תחומית. השינוי נעשה בעקבות ביקורת רבה ואי שביעות רצון ממבנהו ותפקידו של ביה,ס המסורתי , ביקורת שנשמעת מכל המעורבים במערכת החינוך והיא באה לידי ביטוי בחוזר מנכ"ל.בנקודות הבאות: מספר המקצועות שתלמידים נדרשים ללמוד בו זמנית הוא גדול, אפשרויות הבחירה של בתי הספר ושל תלמידים מצומצמות, שיטות ההערכה המסכמות כופים על המורה סגנון הוראה שהוא ברובו פרונטאלי ושמרני , שיטות ההערכה המסכמות ריכוזית ומשפיעה על שיטות ההוראה . לכן התוכנית שהפעלנו בביה"ס מטרתה   ליצור עניין ומוטיבציה אצל התלמידים, ולהפוך את תהליך הלמידה לרלוונטית יותר לתלמידים  . גם אנחנו בביה"ס ראינו שיש צורך לשינוי הקדשנו כוחות רבים ומשאבים לתכנית לימודים חדשית זו , האמנו שבכך נוכל  להתגבר על קשיים וחסרונות לשיטות השונים אשר מציעים במערכת החינוך בישראל

אני מסכימה עם הדברים שבאו לידי במאמר אשר בלטו בסיכום  של המאמר ואשר התייחסו לדרך בה הסטנדרטיזציה יושמה , תהליך הלמידה הפך פחות מעניין ומאתגר עבור המורים והתלמידים וגרמה לירידה במוטיבציה בקרב הלומדים בעיקר , עדיין מחפשים את האמצעי היעיל אשר ביכולתו להביא לשיפור והנושא עדיין נחקר ע"י ארגונים שונים מכל התחומים במטרה לשפר את מדיניות זו ולהביא ליותר הצלחה בחינוך ובבתי הספר .

שוב ושוב חוזרת הרפורמה

ביקורת על המאמר של לארי קיובן

המאמר מתאר את תהליך הרפורמה בחינוך אשר הוא מושפע באופן מכריע מתהליכים פוליטיים וכלכליים ופחות מתהליכים פנים מערכתיים.

מטרת המאמר הנוכחי הינה להאיר את סוגיית חזרתן הבלתי פוסקת של רפורמות בית ספריות , לשם כך מציג הכותב שלוש דוגמאות ובהמשך הוא בודק כיצד ניסו חוקרים להסביר את חזרתן של רפורמות בית ספריות ולבסוף , מאחר שההסברים המוכרים מתעלמים מראיות רבות או פוסחים עליהן, מציע הכותב חלופות שיביאו בחשבון גם את הראיות הסותרות .

אני למשל במהלך 12 שנות העבודה שלי בבתי ספר ומכהנת כמורה למדעים , חוויתי שתי רפורמות בחינוך, הראשונה אשר נשארה בשלב הצעה ולא יושמה בפועל (ועדת דברת) והשנייה אשר הגיעה לשלב היישום והפרקטי והיא אופק חדש,לדעתי רפורמות לא מיושמות בגלל המבנה החלש של משרד החינוך בכלל ובמגזר הערבי בפרט. המורה מסתגר בכתה, הוא לא מיישם את עקרונות הרפורמה ובכך מצטמצמת היכולת של הפיקוח של המדינה על יישומן .

על פי המאמר  השתמשו במטפורה למטולטלת והמחזוריות ולפי ההסבר יש למטפורה שני הסברים ואני אישית נוטה להצדיק ולהאמין בפגמים אלה אשר מתייחסות לדמוי זה , אחד מהם היה שעל פי הדימוי יש צורך בכוח חיצוני רב עוצמה כדי לתת למטולטלת דחיפה ראשונית , אכן זה מראה עד כמה קובעי המדיניות הם חסרי אונים בכל הקשור לשינוי הסביבה הבית ספרית , ישנו כוח גדול יותר בעל השפעה גדולה אשר הם רוב הזמן מתעלמים מהם והם המורים והתלמידים , אם הרפורמה לוקחת בחשבון מלכתחילה את שני גורמים מרכזיים אלה הצורה תהיה שונה .

ארגון קהילה ושוק אסטרטיגיות שינוי, מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר

ביקורת על המאמר של תומס סרג'ובני: ארגון קהילה ושוק אסטרטגיות שינוי:מהי דרך הפעולה המיטבית לשינויים עמוקים בבית הספר .

המאמר של תומס סרג'ובני מציג  שלוש אסטרטגיות שינוי  :ארגון, שוק וקהילה שמתקנים למיניהם מקדמים כיום במטרה להשיג שינוי , לטענתו אסטרטגיות של שוק וארגון אם הן מוטמעות בבית הספר ביכולתן להביא לשינוי יעיל במבנים בית ספריים אך לטווח קצר לעומת אסטרטגיות של קהילה ביכולתם להביא לשינויים עמוקים .

לטענתו של סרג'ובני ישנם כוחות שינוי המתערבים בתפיסה הרואה את בית הספר כקהילה ואלה הם אשר ימתנו ויחזקו את השינוי  זה מה שנקרא שינוי עמוק בעל אפקט לטווח ארוך

כדי ליצור שינוי מתמשך לדעתי צריך להאציל סמכויות , לרתום את חברי הצוות לחזון ממוקד הוראה הצד החזק אצלם , ליצור מרחב בו מורים יכולים ללמוד יחד לאורך זמן ולתפקד כקהילת למידה .

אם השינוי יגרום לכך שצוות המורים , התלמידים וההורים יבנו מערכת של אמונות ונורמות חברתיות אשר נבעו מתוך צורך , רק אז אפשר להגיד שהתרחש שינוי אמיתי אשר מביא עמו לא רק שינוי בהתנהגות אלא גם באמונה , אם הטמעת השינוי מתבטאת לא רק בהתנהגות של האנשים הקשורים לשינוי אלא גם שינוי בעמדות ותפיסות שעומדות מאחורי העשייה

חשוב שהשינוי יעשה בראיה מערכתית. איתור הטעון שינוי והפנמתו סביר להניח שיביא לשינוי הוליסטי בכל המערכת והתאמתו של הארגון לתפקידו ,שינוי צורך פתיחות כתנאי הכרחי לשינוי.

המפתח לשינוי הוא יצירת אוירה דמוקרטית, מתן יותר אחריות לצוות העובדים להשתתף בקביעת הדברים והנהלים, מצב זה מוביל למוטיבציה, לקהילה לומדת לארגון לומד .על אחת כמה וכמה אם הוא נעשה מתוך הכרה של העובדים בחשיבותו ומבוצע כיוזמה מהשטח בשיתוף ועידוד הנהלת הארגון.

יש לאפשר לעובדים להגדיר לעצמם את  צפיות ההתנהגות שלהם מעצמם ושל הארגון מהם, אלו מגדירות את אחריותם לתפקיד במסגרת הארגון, ומאפשרות להם ביטוי אישי, יוזמה אישית וגבולות תפקיד במסגרת האילוצים והמגבלות הקשורים לתפקידם  הגדרה ברורה של אלו יחד עם פיתוח אישי ויצירתיות אישית יהוו גורמים מכריעים בתהליך השינוי , לדעתי לצד כל אלה  על הארגון לעודד עבודת צוות, תהליכי קבלת החלטות משותפות תוך זיהוי הבעיות, ניתוחם, מתן פתרונות והאצלת סמכויות .

כדי לעודד שינוי יש מקום לנסות לאתר אנשים פתוחים  וגמישים בארגון ולגייס אותם כקבוצה תמיכה נלהבת בתהליך השינוי. בדרך כלל אנשים שאוהבים רעיונות חדשים ואוהבים טכנולוגיות חדשות שיסייעו בתהליך .

גוגל דוקס

הכוונה כאן היא לשירות אשר מאפשר ניהול מסמכים מקוון והעלאתן לרשת ועבודה איתם בשיתוף עם עוד משתמשים או שותפים אחרים לאותה משימה . בדומה לכלים השיתופיים אשר מאפשרים יצירה ושיתוף מסמכים ברשת לכלי הזה יש כמה יתרונות משמעותיים , העבודה בו מאפשרת שיתופיות עם האחרים ביצירה ובעריכה והתכנים נמצאים כל הזמן ברשת ואנחנו יכולים להיכנס ולגשת אליהם מכל מחשב בעולם המחובר לרשת כמובן . וכל זה באמצעות תהליך פשוט וקל ,ידידותי ומהיר ודבר חשוב גם אודות כלי זה הוא גיבויי של כל החומר והמסמכים שלנו .

אני אישית מעדיפה לעבוד עם סביבת הגוגל דוקס ורואה בו כלי פוטנציאלי לעבודה עם תלמידים .ללמידה שיתופית  השפעה על איכות הלמידה בתהליכי למידה בקרב לומדים (רותם,2008).

בעיקר אני עובדת עם סביבה זו כדי ליצור מסמכים למיניהם: מסמך לכתיבה , מצגות,גיליונות וטפסים מקוונים.ברוב שיעורים והיחידות המקוונת שבניתי שילבתי סביבה זו וברצוני להביא כמה דוגמאות בכדי להמחיש את השימושים השונים :

·         טבלה שיתופית:התלמידים ממלאים פריט אחד או יותר מתוך טבלה שיתופית , הטבלה לאחר שתתמלא מהווה מאגר מידע כיתתי את זה ניסיתי עם התלמידים בתחילת השנה הלימודית הנוכחית כדי לעשות סקר בנושא שבעת פלאי העולם החדשים .

·         שימוש בתוצר שיתופי להמשך פעילות לימודית : למשל אם רוצים לבנות תוצר שנבנה במשותף על ידי  קבוצה דבר המהווה בסיס להמשך העבודה הלימודית , התלמידים מתבקשים לקרוא את התוצרים של תלמידים אחרים ולהתייחס אליו ולהעריך אותו וכד'

 עוד שימושים ורעיונות על מה אפשר לעשות עם גוגל דוקס ואיך עושים את זה תוכלו למצוא  כאן

המאמר סוזן סימל

כאנשי חינוך רובנו נמצאים בנקודה שבה אנחנו "מקבלים סמכות" או ,מהווים סמכות" או בהקשרים של השפעה על ילדים והוראה המאמר הניע אותי לכיוון של שאלות והרהורים שאינם נחלתם הבלעדית של אותו בית ספר בארצות הברית אלא הוא מנסה לתאר במובנים שונים את תפקיד בית הספר והשפעתו על הבוגרים והסביבה וההפך וגם על דמות המנהיגים ,סגנונות הניהול ותפיסת תפקיד מנהל ביה"ס.

ביה"ס הנ"ל מתאפיין בשימת שני דגשים מרכזיים , האחד על לימוד יצירתי וחוויתי ועל טיפוח קשר אישי ושיתוף פעולה בין המורים והתלמידים והשני דגש על קיום פעילויות חברתיות למיניהם . מערכת הלימודים משלבת את הצרכים הפורמליים עם נטיית לבו , בחירתו והעדפתו האישית של התלמידים במובן מסוים  וזה בעיניי דבר מאוד יפה , הופך את תהליך הלמידה לרלוונטית וחווייתית יותר לגבי התלמידים , לפי המאמר ראינו שהדרך בה היה מנוהל בית הספר הצליח יפה עד שהחליטו להכניס שינוי במערכת הקיימת שם לדעתי הזהות הפדגוגית והחינוכית והערכית של ביה"ס קרב משהו בתהליכי יישום , תהליכי שינוי וניהול ההיבטים הארגוניים והתקציביים לאור מטרות פדגוגיות וכמובן מעוגנות בתוכנית עבודה בית ספרית .

כפי שמתואר זהו בית ספר ייחודי , קיימים בו שיטות ודרכי הוראה ולמידה המבדילה אותו מבתי ספר אחרים הדומים לו כמובן , השאלה הנשאלת מה עשה ביה"ס כדי לקיים ולהעמיק ולפתח את הייחודיות שלו , לא ברור כיצד הצליח ביה"ס לשווק את הייחודיות שלו ללקוחות בפועל ומה נעשה כדי לשווק את הייחודיות שלו בכוח .

ביה"ס כארגון הוא מהווה מערכת פתוחה , קיימים קשרי גומלין בינו לבין סביבתו  הוא משפיע על הסביבה ומושפע ממנה , שינויים בסביבה חייבו את בית הספר להגמיש את עצמו ולערוך שינויים שיתאימו את הסביבה המשתנה.

בית הספר כארגון ישרוד רק אם יתאים את מבנהו ואת אורח תפקודו לשינויים המתרחשים בסביבתו (סמואל,1991).